הסבה מקצועית מעורך דין לסייבר

מעורך דין לאיש סייבר: הסבה מקצועית לעולם חדש ומרתק

הערה: פנו אל מנכ"ל המכללה, אבי ויסמן, לייעוץ אישי, אחד על אחד.

מבוא: למה סייבר? ולמה דווקא לעורכי דין?

שוק העבודה המשפטי עובר שינוי עמוק. תחרות גבוהה, שכר מדשדש, ושחיקה גוברת גורמים לעורכי דין רבים לבחון כיוונים חדשים. במקביל,  הביקוש לאנשי מקצוע בעולם הסייבר עולה בקצב מסחרר, והפער בין מספר התקנים הפתוחים לבין כוח האדם הזמין הולך וגדל, עקב המהפכה הדיגיטלית שמאפיינת את המאה הנוכחית.

עולם הסייבר אינו נחלתם הבלעדית של מהנדסים ומתכנתים. למעשה, הוא כולל היבטים נרחבים של רגולציה, אתיקה, פרטיות, ניהול סיכונים ואחריות משפטית – אזורים בהם לעורך הדין יש יתרון מובנה. מעבר לכך, עורך הדין מביא עמו כלים מקצועיים מעולם החשיבה האנליטית, קבלת ההחלטות והיכולת לפעול תחת לחץ – בדיוק כמו שדורש עולם הסייבר.

נקודות חוזק של עורכי דין הרלוונטיות לתחום הסייבר

עורך דין מחזיק בארגז כלים שיכול להיות נכס משמעותי בתחום הסייבר. חשיבה אנליטית, לדוגמה, דומה מאוד בין שני העולמות – ניתוח תיק משפטי על שלל מרכיביו דומה לניתוח תקרית סייבר: זיהוי גורמים, הערכת סיכונים, הסקת מסקנות והמלצה לפעולה. עורכי דין מתמחים באיסוף מידע מדויק, הצלבת מקורות, ובחינה של תקדימים – מיומנות דומה לחקירה דיגיטלית או איתור חולשות במערכת.

גם יכולת ניסוח משפטי מתורגמת היטב לצורך בניסוח נהלים, דוחות, מכתבים רגולטוריים או מסמכי מדיניות סייבר. היכולת להציג נושא טכני או מורכב באופן ברור, משכנע ומסודר – קריטית כאשר יש להסביר סיכון למנכ"ל או לרשות רגולטורית. נוסף על כך, עורכי דין מתורגלים בניהול סיכונים משפטיים, ויודעים לשקול תרחישים והשפעות – יכולת המתאימה ישירות לתחום ניהול סיכוני סייבר.

 אילו מקצועות בסייבר מתאימים לעורכי דין?

תפקידים רבים דורשים הבנה עמוקה של רגולציה, נהלים, מדיניות ועמידה בתקן – ואלו המקומות בהם עורך הדין יכול לפרוח. לא כל תפקיד בסייבר דורש כתיבת קוד או פירוק של פרוטוקולי רשת:

מומחה GRC (ניהול ממשל, סיכונים וציות) – מתמקד בהטמעת רגולציה ובקרה ארגונית. הוא למעשה יועץ אבטחת מידע ופרטיות, ועוסק בהתאמה לתקנות כגון GDPR, חוק הגנת הפרטיות, תקנות אבטחת מידע. בין השאר, יסייע או יוביל את ניהול סיכוני הסייבר התאגידי: משלב בין הערכת סיכונים משפטיים, עסקיים וטכנולוגיים.

עורכי דין רבים שביצעו הסבה, ממלאים תפקידים במגזר הציבורי: מדיניות סייבר, חקיקה, כתיבת תקנים ונהלים לאומיים.

הצעדים הנדרשים כדי להשתלב בתחום

הצעד הראשון הוא צמצום הפער הטכנולוגי. לא מדובר בלימודי תכנות מעמיקים, אלא בהיכרות בסיסית עם עולמות כגון רשתות מחשבים, סוגי מתקפות, תשתיות מידע וסטנדרטים.

לאחר המבוא הטכנולוגי, ההכשרה הנדרשת היא: "מתודולוגיות הגנת סייבר". הכשרה זו עוסקת ברגולציה ובקרה ארגונית, בהתאמה לתקנות כגון GDPR, חוק הגנת הפרטיות, תקנות אבטחת מידע, וניהול סיכוני סייבר המשלב בין הערכת סיכונים משפטיים, עסקיים וטכנולוגיים.

מסלולים אפשריים להסבה ועומק השינוי המבוקש

הסבה לתחום הסייבר לא חייבת להיות דרמטית – והיא יכולה להתאים גם למי שמחפש שינוי מדורג.

הסבה חלקית: לא עוזבים את עולם המשפט, אלא מצרפים אליו את עולם הסייבר – תפקידים כמו ייעוץ פרטיות, רגולציה בתחום אבטחת מידע, או עבודה במשרדים שמתמחים בטכנולוגיה.

הסבה משמעותית וטבעית: מעבר לתפקידי ניהול סיכונים, GRC או אנליזה עסקית בתחום הסייבר. נדרשת הבנה טכנולוגית בסיסית והשתלבות בעולם ארגוני חדש.

הסבה מלאה: מעבר נדיר אך אפשרי לעולמות Hands-On – כגון בדיקות חדירה, ניתוח קוד זדוני או תפקידי SOC. מצריך הכשרה עמוקה הרבה יותר.

ישנם אנשי סייבר בולטים שהחלו את דרכם כעורכי דין – במיוחד בתחומים כמו פרטיות, רגולציה או פיקוח ממשלתי – ומצאו את עצמם מנהלים מערכי סייבר שלמים או משתלבים בחברות בינלאומיות מובילות.

האם זה שווה את זה? יתרונות, חסמים ואתגרים

המעבר אינו קל – אבל בהחלט משתלם. שכרם של אנשי סייבר, גם בתפקידים שאינם טכניים, עולה באופן עקבי ומקדים את השכר הממוצע במקצועות המשפט. מעבר לכך, התחום מאופיין בדינמיות, חדשנות ואתגר אינטלקטואלי – תכונות שמושכות אליהן רבים מבוגרי משפטים שחשו שחיקה או מיצוי.

יחד עם זאת, ישנם אתגרים: רכישת ידע חדש, הסתגלות לשפה מקצועית שונה, והתגברות על פערים טכנולוגיים. אך אלו אתגרים שניתנים לפתרון באמצעות למידה נכונה, סבלנות והכוונה מקצועית.

לסיכום, הסבה מעולם המשפט לעולם הסייבר אינה רק אפשרית – אלא טבעית לעורכי דין רבים. מדובר בהזדמנות להשתלב בעולמות צומחים, לשמור על רלוונטיות מקצועית ולמצוא משמעות חדשה – כל זאת תוך שימוש בכלים שכבר יש ברשותכם.