אבטחת אתרי אינטרנט (Web Site Security)

המונח "Web Security" מתייחס הן לפלטפורמות ענן והן לאתרי אינטרנט והפלטפורמות לאתרי אינטרנט.

ביטחון פלטפורמות ענן מתייחס לאמצעי האבטחה המשמשים להגן על נתונים, יישומים ושירותים המאוחסנים או פועלים בפלטפורמות ענן. ענן הוא סביבה שיתופית, מה שאומר שיש להרבה משתמשים גישה לאותו החומרה והתוכנה. זה הופך את הפלטפורמות הענן למטרות אטרקטיביות עבור תוקפים.

ביטחון אתרי אינטרנט מתייחס לאמצעי האבטחה המשמשים להגן על אתרים ושירותים מקוונים מפני התקפות. התקפות אלה יכולות לנוע בין פריצה לחשבון משתמש פשוט ועד להשתלטות מלאה על אתר אינטרנט.

ביטחון פלטפורמות לאתרי אינטרנט מתייחס לאמצעי האבטחה המשמשים להגן על פלטפורמות לבניית אתרים מפני התקפות. התקפות אלה יכולות לנוע בין התקפות על חשבונות משתמשים ועד התקפות על קוד של פלטפורמות לבניית אתרים.

אמצעי אבטחה המשמשים ב-Web Security:

• אבטחת חדרי שרתים: חדרי שרתים צריכים להיות מאובטחים פיזית כדי למנוע גישה לא מורשית.
• אבטחת מערכת הפעלה: עדכון המערכת הפעלה לגרסאות העדכניות ביותר ולהתקין תיקוני אבטחה באופן קבוע.
• אבטחת יישומים: להשתמש ביישומים מאובטחים ולעדכן אותם לגרסאות העדכניות ביותר.
• אבטחת רשת: להשתמש בחומת אש כדי לחסום גישה לא מורשית לשרתים.
• אבטחת נתונים: להשתמש בפרוטוקולים מאובטחים כדי להעביר ולאחסן נתונים.
• אבטחת סיסמאות: להשתמש בסיסמות חזקות וחד פעמיות.
• אבטחת ניהול גישה: להשתמש במערכת ניהול גישה כדי לנהל את הגישה למשאבים.
• אבטחת "מודיעין משובץ": להשתמש בטכנולוגיות AI ו-ML כדי לזהות ולחסום התקפות.

אתגרים ב-Web security

• קיימים מספר אתגרים ב-Web security. אחד האתגרים העיקריים הוא מורכבות האינטרנט. האינטרנט הוא מערכת מורכבת הכוללת מגוון רחב של טכנולוגיות. זה מקשה על אבטחת האינטרנט באופן מקיף.
• אתגר נוסף הוא התפתחות הטכנולוגיה. מתקפות אבטחה חדשות מפותחות כל הזמן. זה מקשה על אבטחת האינטרנט באופן יעיל.
• אתגר אחרון הוא חוסר מודעות לאבטחת מידע בקרב משתמשים. משתמשים רבים אינם מודעים לסיכונים הקיימים באינטרנט ואינם מקפידים על אמצעי אבטחה בסיסיים.

אבטחת אתרי אינטרנט (Web Sites security)

Web Sites Security הוא תחום של אבטחת מידע העוסק בהגנה על אתרי אינטרנט ושירותים מקוונים מפני התקפות. התקפות אלה יכולות לנוע בין פריצה לחשבון משתמש פשוט ועד להשתלטות מלאה על אתר אינטרנט. הוא כולל הגנה על משתמשים, מערכות, ונתונים מפני איומים דיגיטליים, ושימוש בטכנולוגיות, פרוטוקולים, ומתודולוגיות.

במסגרתו, נגן על פרטיות המשתמשים. נתונים אישיים כגון שמות, כתובות דואר אלקטרוני, מספרי טלפון וכרטיסי אשראי עלולים להיחשף במקרה של פריצה לאתר אינטרנט, ונגן על נכסים עסקיים. נתונים עסקיים כגון מידע לקוחות, מידע פיננסי ותוכנות מקור עלולים להיחשף במקרה של פריצה לאתר אינטרנט. 

אבטחת אתרי אינטרנט היא תהליך של הגנה על אתרים ושירותים מקוונים מפני התקפות. התקפות אלה יכולות לנוע בין פריצה לחשבון משתמש פשוט ועד להשתלטות מלאה על אתר אינטרנט. היא כוללת מגוון רחב של טכניקות ופרקטיקות, כולל הצפנת תעבורה, אימות משתמשים, והגנה מפני תוקפנות כגון SQL Injection ו-Cross-Site Scripting.

פלטפורמות נפוצות לבניית אתרים

הפלטפורמות לבניית אתרים הנפוצות ביותר בעולם הן:

• WordPress: מערכת ניהול תוכן (CMS) מבוססת PHP ו-MySQL. היא פתוחה למקור פתוח ומאפשרת למשתמשים ליצור ולנהל אתרי אינטרנט ללא צורך בידע בתכנות. WordPress היא אחת מערכות ה-CMS הפופולריות ביותר בעולם, עם יותר מ-40% מהאתרים באינטרנט המשתמשים בה.
• Wix: פלטפורמת בניית אתרים מבוססת ענן. היא פשוטה לשימוש ומאפשרת למשתמשים ליצור אתרים ללא צורך בידע בתכנות. Wix מציעה מגוון רחב של תבניות ואפשרויות התאמה אישית, מה שהופך אותה לבחירה פופולרית עבור אנשים שרוצים ליצור אתרים ללא מאמץ רב.
• Squarespace: פלטפורמת בניית אתרים מבוססת ענן נוספת. היא דומה ל-Wix מבחינת הפשטות שלה, אך מציעה אפשרויות התאמה אישית מורכבות יותר. Squarespace היא בחירה טובה עבור אנשים שרוצים ליצור אתרים עם עיצוב מותאם אישית.
• Joomla: מערכת ניהול תוכן נוספת מבוססת PHP ו-MySQL. היא דומה ל-WordPress מבחינת הפונקציונליות שלה, אך מציעה אפשרויות התאמה אישית מתקדמות יותר. Joomla היא בחירה טובה עבור אנשים שרוצים ליצור אתרים מורכבים עם הרבה אפשרויות התאמה אישית.
• Drupal: מערכת ניהול תוכן נוספת מבוססת PHP ו-MySQL. היא דומה ל-Joomla מבחינת הפונקציונליות שלה, אך היא מורכבת יותר ותומכת במגוון רחב יותר של הרחבות. Drupal היא בחירה טובה עבור אנשים שרוצים ליצור אתרים גדולים ומורכביים.
• Shopify: פלטפורמה לבניית אתרי מסחר אלקטרוני. היא פשוטה לשימוש ומציעה מגוון רחב של תכונות המאפשרות לבעלי עסקים ליצור ולנהל חנויות מקוונות.
• Square: פלטפורמה לבניית אתרי מסחר אלקטרוני נוספת. היא דומה ל-Shopify מבחינת הפשטות שלה, אך היא מציעה אפשרויות התאמה אישית מורכבות יותר.
• Magento: פלטפורמה לבניית אתרי מסחר אלקטרוני נוספת. היא מורכבת יותר מ-Shopify ו-Square, אך היא תומכת במגוון רחב יותר של הרחבות.
• Weebly: פלטפורמת בניית אתרים מבוססת ענן נוספת. היא פשוטה לשימוש ומציעה מגוון רחב של תבניות ואפשרויות התאמה אישית.
• Jimdo: פלטפורמת בניית אתרים מבוססת ענן נוספת. היא דומה ל-Weebly מבחינת הפשטות שלה, אך היא מציעה אפשרויות התאמה אישית מורכבות יותר.

חשיבות אבטחת אתרי אינטרנט

אבטחת אתרי אינטרנט חשובה מסיבות רבות, כולל:

• הגנה על נתונים אישיים: אתרים רבים אוגרים נתונים אישיים של משתמשים, כגון שמות, כתובות דואר אלקטרוני, מספרי כרטיסי אשראי ועוד. התקפות על אתרי אינטרנט יכולות להוביל לחשיפת נתונים אלה, דבר שעלול להוביל לזיוף, גניבת זהות ופשעים אחרים.
• הגנה על מוניטין: התקפות על אתרים יכולות לגרום נזק למוניטין של הארגון המפעיל את האתר. לדוגמה, אתר שנפרץ עלול להיות מאובטח בצורה גרועה, מה שעלול להפחית את האמון של המשתמשים בו.
• הגנה על הכנסות: אתרים רבים עוסקים במסחר אלקטרוני. התקפות על אתרים אלה יכולות להוביל לגניבה של כרטיסי אשראי או נזק לאתר עצמו, מה שעלול לגרום לאובדן הכנסות.

פשעי סייבר הקשורים לאתר אינטרנט

דוגמאות לפשעי סייבר טיפוסיים שקשורים לאתרי אינטרנט:

• חדירה לאתר: חדירה לאתר הוא פשע סייבר שבמסגרתו האקר פועל כדי להשיג גישה בלתי מורשית לאתר אינטרנט. לאחר החדירה, ההאקר יכול להשתמש בו למגוון מטרות, כגון:
  • גניבה של מידע, כגון מידע אישי של משתמשים, או מידע עסקי רגיש.
  • הפיכת האתר לבלתי זמין למשתמשים.
  • הפעלת תוכנות זדוניות באתר, אשר יכולות להזיק למחשבים של משתמשים.
• התקפת DDos: התקפת DDos היא פשעי סייבר שבמסגרתו האקרים משתמשים ברשת של מחשבים נגועים כדי לשלוח כמות גדולה של תנועה לאתר אינטרנט. 
• התקפת DDos יכולה להפוך את האתר לבלתי זמין למשתמשים.
• הונאה מקוונת: הונאה מקוונת היא פשעי סייבר שבמסגרתו האקרים משתמשים באתרי אינטרנט כדי להונות משתמשים. הונאה מקוונת יכולה להתרחש במגוון דרכים, כגון:
  • פרסום מודעות מתחזות לאתרים לגיטימיים.
  • שליחת דואר אלקטרוני מתחזה.
  • יצירת אתרי אינטרנט מתחזים.
• פישינג: פישינג הוא פשעי סייבר שבמסגרתו האקרים שולחים דואר אלקטרוני מתחזה לארגון או לחברה. הדואר האלקטרוני עשוי להיראות כאילו הוא נשלח מהארגון או מהחברה, והוא עשוי לבקש מהמשתמש למסור מידע אישי, כגון סיסמאות או פרטים חשבון בנק.
• קידום אתרים עוין: קידום אתרים עוין הוא פשע סייבר שבמסגרתו האקרים משתמשים בטכניקות SEO כדי להוריד את דירוג האתר במנועי חיפוש. קידום אתרים עוין בגלל תחרות עסקית, או נקמה.

אתגרים באבטחת אתרי אינטרנט

ישנם מספר אתגרים באבטחת אתרי אינטרנט, כולל:

• היקף המתקפות: מספר התקפות על אתרי אינטרנט הולך וגדל. בשנת 2022, על פי חברת הסייבר סימנטק, נרשמו יותר מ-6.5 מיליארד התקפות על אתרי אינטרנט.
• התפתחות טכנולוגית ואיומים חדשים: עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות חדשות, התקפות סייבר הופכות להיות מתוחכמות יותר ומגוונות יותר. אתגר זה כולל התמודדות עם סוגים שונים של התקפות, כגון Ransomware, Phishing, והתקפות Zero-Day, שבהן התוקפים מנצלים פרצות אבטחה שעדיין לא ידועות לציבור.
• המורכבות של אתרי אינטרנט: אתרי אינטרנט מורכבים יותר ויותר, מה שהופך אותם לקלים יותר לפריצה. אתרים רבים משתמשים בטכנולוגיות חדשות, כגון בינה מלאכותית ומחשוב ענן, מה שעלול ליצור נקודות תורפה חדשות. אתרי אינטרנט רבים מתבססים על תשתיות מורכבות הכוללות שרתים, ענן, ושירותים שונים. ההגנה על כל אלמנט בתשתית זו מחייבת מומחיות וידע טכני גבוה, כמו גם תכנון אבטחה מקיף שיכלול גם גיבויים ותוכניות חירום.
• היעדר מודעות: רבים מהאנשים שמשתמשים באינטרנט אינם מודעים לאיומים הקיימים. הם עלולים ליצור סיכונים לאבטחת האתרים בהם הם משתמשים על ידי שימוש בסיסמות חלשות או על ידי לחיצה על קישורים מזויפים.
• הגנה על פרטיות ונתונים רגישים: עם העלייה בכמות הנתונים האישיים והרגישים הנאגרים באתרי אינטרנט, הצורך בהגנה על פרטיות ובהצפנת נתונים הופך להיות קריטי. כיצד להגן על נתונים אלה מפני גניבה או חשיפה לא מורשית הוא אתגר גדול.
• צורך בעדכונים ותחזוקה תדירה: אבטחת אתרי אינטרנט דורשת עדכונים תדירים כדי להישאר מוגנים מפני איומים חדשים. כולל זאת עדכוני תוכנה, פאטצ'ים אבטחתיים, ובדיקות חדירה תקופתיות.
• הגבלות במשאבים ומודעות לאבטחה: לעיתים, ארגונים עשויים להתמודד עם הגבלות במשאבים כספיים או במומחיות אבטחה. זה יכול להקשות על יישום מדיניות אבטחה מקיפה ועל הקפדה על מיטב הפרקטיקות.
• תאימות לתקנים וחוקים: עם השינויים התדירים בתקנות ובחוקים הנוגעים לאבטחת מידע ולפרטיות, ארגונים חייבים להישאר מעודכנים ולהבטיח שהם עומדים בדרישות החוקיות והתעשייתיות.

הגנה על ממשקי משתמש

ממשקי משתמש (UI) של אתרים הם מטרה נפוצה להתקפות. התקפות אלה יכולות להשתמש בפגמים בעיצוב או בתכנות של ממשק המשתמש כדי להשיג גישה לאתר או למידע המאוחסן בו. 

עקרונות בסיסיים

ישנם מספר עקרונות ומתודולוגיות שניתן להשתמש בהם כדי להגן על ממשקי משתמש, כולל:

• עיצוב בטוח: עיצוב ממשקי משתמש בטוח צריך לקחת בחשבון את הסיכונים האפשריים להתקפות. לדוגמה, ממשק משתמש צריך להיות קל לשימוש, אך גם קשה לפריצה.
• בדיקת תוכנה: בדיקת תוכנה היא תהליך של בדיקת תוכנה עבור באגים או פגמים. בדיקת תוכנה של ממשקי משתמש יכולה לעזור לזהות פגמים פוטנציאליים שיכולים להיות מנוצלים על ידי תוקפים.
• אמצעי אבטחה טכנולוגיים: ישנם מספר אמצעי אבטחה טכנולוגיים שניתן להשתמש בהם כדי להגן על ממשקי משתמשים, כגון הגנה על מידע רגיש, אימות דו-שלבי וקוד אימות חזק.
• מינימיזציה ופשטות: הפחתת סיכון על ידי מינימיזציה של פונקציונליות וממשקים לכדי המינימום הדרוש, ושמירה על פשטות בעיצוב ובקוד.
• הפרדה והגבלה: יצירת הפרדה בין ממשקי המשתמש לשאר המערכת, והגבלת הגישה לפונקציות רגישות למשתמשים מורשים בלבד.
• וידוא ואימות קלט: וידוא תקינות הקלטים המתקבלים מהמשתמשים כדי למנוע פרצות אבטחה כמו SQL Injection ו-Cross-Site Scripting.

מתודולוגיות להגנה על ממשקי משתמש

• תכנון בהתאם למיטב הפרקטיקות: פיתוח ממשקי משתמש תוך שימוש במיטב הפרקטיקות והסטנדרטים של אבטחת אינטרנט, כולל השימוש בפרוטוקולים מאובטחים ותוכנות אנטי-וירוס והגנה מפני תוכנות זדוניות.
• אימות ואבטחת Session: הקפדה על אימות משתמשים באמצעות פתרונות מתקדמים כגון אימות רב-גורמי, והגנה על Sessions פעילים כדי למנוע חשיפת נתונים רגישים.
• הצפנת נתונים: הצפנת נתונים שנשלחים ונקלטים דרך ממשקי המשתמש, כדי להבטיח שגם אם יחדרו למערכת, הנתונים יהיו לא קריאים לתוקפים.
• עדכונים ותחזוקה: הקפדה על עדכונים תקופתיים של ממשקי המשתמש והגנה עליהם, כולל תיקון פרצות אבטחה מוכרות וביצוע בדיקות אבטחה תקופתיות.

אבטחת תשתית ה-Web

תשתית ה-Web היא הבסיס לאתרי אינטרנט ושירותים מקוונים. היא כוללת את השרתים, הרשתות והנתונים המשמשים לאחסון ולהפצת אתרים. אבטחת תשתית ה-Web היא חיונית להגנה על אתרים מפני התקפות.

למדנו בפרקים קודמים מהי הגנת תשתיות, אך כאן, נחזור ונזכיר.

אבטחת שרתים

שרתים הם המחשבים המאוחסנים את הנתונים והתוכנה של אתרים. אבטחת שרתים היא חיונית כדי להגן על המידע והנתונים הללו מפני התקפות. ישנם מספר אמצעי אבטחה שניתן ליישם כדי להגן על שרתים, כגון:

• אבטחת מערכת הפעלה: עדכון מערכת הפעלה לגרסאות העדכניות ביותר ולהתקין תיקוני אבטחה באופן קבוע.
• אבטחת תוכנה: להשתמש בתוכנה מאובטחת ולעדכן אותה לגרסאות העדכניות ביותר.
• אבטחת סיסמאות: להשתמש בסיסמות חזקות וחד פעמיות.
• אבטחת גישה: להשתמש במערכת ניהול גישה כדי לנהל את הגישה לשרתים.
• אבטחת נתונים: להשתמש בפרוטוקולים מאובטחים כדי להעביר ולאחסן נתונים.
• הגנה פיזית ורמת תוכנה: הקפדה על הגנה פיזית וברמת התוכנה של שרתים, כולל שימוש ב-Firewallים, אנטי-וירוס, ומערכות זיהוי ומניעת חדירות.
• עדכונים ותחזוקה: הקפדה על עדכונים תקופתיים למערכת ההפעלה ולאפליקציות כדי למנוע התקפות המתמקדות בפרצות אבטחה ידועות.
• הגבלת גישה: מינימיזציה של גישה לשרתים והגבלת זכויות המשתמשים לכדי המינימום הנדרש לפעילותם.

אבטחת רשתות

רשתות משמשות כדי לחבר שרתים זה לזה. אבטחת רשתות היא חיונית כדי להגן על המידע והנתונים המאוחסנים או המועברים דרך הרשתות הללו. ישנם מספר אמצעי אבטחה שניתן ליישם כדי להגן על רשתות, כגון:

• חומת אש: חומת אש היא התקן המשמש לחסימת גישה לא מורשית לרשת.
• VPN: (רשת פרטית וירטואלית) היא טכנולוגיה המאפשרת למשתמשים להתחבר לרשת פרטית מרחוק בצורה מאובטחת.
• אימות דו-שלבי: אימות דו-שלבי הוא תהליך של אימות זהות באמצעות שני שלבים, כגון סיסמה וסיסמא חד פעמית.
• ניטור רשת: ניטור רשת הוא תהליך של מעקב אחר תנועה ברשת כדי לזהות פעילות חשודה.
• הצפנת תעבורה: שימוש בהצפנה כמו SSL/TLS להגנה על תעבורת נתונים בין השרתים ללקוחות.
• ניטור וניתוח תעבורה: ניטור תעבורת הרשת כדי לזהות פעילות חשודה או תבניות תעבורה חריגות שעשויות להעיד על התקפות.
• מניעת התקפות DDoS: הקמת מערכות המסוגלות לזהות ולמנוע התקפות שירות מכובד.

אבטחת נתונים

נתונים הם החומרה היקרה ביותר בארגון. אבטחת נתונים היא חיונית להגנה על המידע והנתונים של הארגון מפני התקפות. ישנם מספר אמצעי אבטחה שניתן ליישם כדי להגן על נתונים, כגון:

• שימוש בפרוטוקולים מאובטחים: שימוש בפרוטוקולים מאובטחים כדי להעביר נתונים, כגון HTTPS.
• אבטחת גישה: שימוש במערכת ניהול גישה כדי לנהל את הגישה לנתונים.
• אבטחת אחסון: אחסון נתונים במקום מאובטח, כגון שרת מאובטח או ענן מאובטח.
• הצפנת נתונים: הצפנת מידע רגיש האוחסן בשרתים ובבסיסי נתונים כדי להבטיח את פרטיות המידע.
• גיבויים ושחזור נתונים: יצירת גיבויים תקופתיים ותוכניות לשחזור נתונים במקרה של אירוע אבטחה או תקלה טכנית.
• ניהול ואימות גישה: הקפדה על ניהול זהויות והרשאות כדי להבטיח שרק משתמשים מורשים יוכלו לגשת לנתונים.

אבטחת יישומי Web

יישומי Web הם התוכנה המפעילה אתרים. אבטחת יישומי Web היא חיונית להגנה על המידע והנתונים של משתמשים מפני התקפות.

ישנם מספר תחומים מרכזיים באבטחת יישומי Web, כולל:

• אבטחת קוד: אבטחת קוד היא תהליך של מציאת וטיפול בפגמים בקוד של יישומי Web. פגמים אלה יכולים להיות מנוצלים על ידי תוקפים כדי להשיג גישה לאתר או למידע המאוחסן בו.
• אבטחת נתונים: אבטחת נתונים היא תהליך של הגנה על המידע והנתונים המאוחסנים ביישומי Web.
• אבטחת זיהוי: אבטחת זיהוי היא תהליך של הגנה על זהותם של משתמשים ביישומי Web.

אבטחת קוד

אבטחת קוד היא תחום מרכזי באבטחת יישומי Web. ישנם מספר כלים ואסטרטגיות שניתן להשתמש בהם כדי להגן על קוד יישומי Web מפני התקפות. כלים נפוצים לאבטחת קוד כוללים:

• סקירה של קוד: סקירה של קוד היא תהליך של בדיקת קוד עבור פגמים.
• בדיקת תוכנה: בדיקת תוכנה היא תהליך של בדיקת תוכנה עבור פגמים.
• בדיקת אבטחה של קוד: בדיקת אבטחה של קוד היא תהליך של בדיקת קוד עבור פגמים אבטחה.

אסטרטגיות נפוצות לאבטחת קוד כוללות:

• שימוש במודלים מונחים-בתכונות: מודלים מונחים-בתכונות מאפשרים לתכנתנים להגדיר את המאפיינים של הנתונים שהם צריכים להגן עליהם.
• שימוש בבדיקה סטטית: בדיקה סטטית היא תהליך של בדיקת קוד ללא ביצוע הקוד בפועל.
• שימוש בבדיקה דינמית: בדיקה דינמית היא תהליך של בדיקת קוד על ידי ביצוע הקוד בפועל.

אבטחת נתונים

אבטחת נתונים היא תחום חשוב נוסף באבטחת יישומי Web. ישנם מספר דברים שניתן לעשות כדי להגן על נתונים ביישומי Web, כגון:

• שימוש בפרוטוקולים מאובטחים: שימוש בפרוטוקולים מאובטחים כדי להעביר נתונים, כגון HTTPS.
• שימוש בהצפנה: הצפנה היא תהליך של הפיכת נתונים לבלתי קריאים ללא מפתח הצפנה.
• אבטחת גישה: שימוש במערכת ניהול גישה כדי לנהל את הגישה לנתונים.
• אבטחת אחסון: אחסון נתונים במקום מאובטח, כגון שרת מאובטח או ענן מאובטח.
• הגנה על פרטיות המשתמש: פיתוח ויישום מדיניות הגנת פרטיות שתכבד את פרטיות המשתמשים ותעמוד בהתאם לתקנות וחוקים רלוונטיים.

אבטחת זיהוי

אבטחת זיהוי היא תחום חשוב נוסף באבטחת יישומי Web. ישנם מספר דברים שניתן לעשות כדי להגן על זהותם של משתמשים ביישומי Web, כגון:

• שימוש בסיסמות חזקות: סיסמאות חזקות קשות לפריצה.
• אימות רב-גורמי: יישום שיטות אימות רב-גורמי כדי להגביר את הביטחון בזיהוי המשתמשים.
• אבטחת נתונים אישיים: הגנה על נתונים אישיים, כגון מספרי כרטיסי אשראי, באמצעות הצפנה או טכנולוגיות אחרות.
• מניעת זיופים והתחזות: הגנה מפני ניסיונות זיוף והתחזות, כולל שימוש ב-CAPTCHA ואמצעים נוספים לאימות זהות.
• ניהול סשנים בטוח: הקפדה על ניהול סשנים בטוח ומאובטח, כולל טיפול בנקודות חולשה כגון Session Fixation ו-Sidejacking.

אבטחת משתמשים ב-Web

משתמשים הם המרכיב האנושי באבטחת אתרי אינטרנט. על ידי חינוך והעלאת המודעות של משתמשים לאיומי אבטחה, ניתן לסייע להגן על אתרים מפני התקפות.

אבטחת סיסמאות

סיסמאות הן הדרך הנפוצה ביותר להזדהות למשתמשים באתרי אינטרנט. חשוב להשתמש בסיסמות חזקות כדי להגן על זהותם של משתמשים.

• מדיניות סיסמאות חזקה: קידום שימוש בסיסמאות חזקות וייחודיות, הכוללות תווים מיוחדים, מספרים, ואותיות גדולות וקטנות.
• תכנון מערכת ניהול סיסמאות: הטמעת מערכות לניהול סיסמאות שמאפשרות שחזור סיסמה באופן בטוח ומונעות חשיפת סיסמאות.
• הגבלת ניסיונות התחברות: יישום מנגנונים שמגבילים את מספר ניסיונות ההתחברות הלא מוצלחים למערכת.

אבטחת ניהול גישה

• ניהול גישה הוא תהליך של מתן גישה למשתמשים למשאבים רק אם יש להם הרשאה לעשות זאת.
• השתמש במערכת ניהול גישה מאובטחת כדי לנהל את הרשאות המשתמשים.
• בקרת גישה מבוססת תפקידים: קביעת הרשאות גישה בהתאם לתפקידי המשתמשים ולמשימותיהם.
• ניהול זהויות ופרופילים: יצירת פרופילי משתמש ברורים וניהול זהויות לצורך ניהול גישה בטוח.
• מדיניות גישה מינימליסטית: הענקת הרשאות גישה רק למידת הצורך, תוך שימוש בעקרון הפחתת הרשאות למינימום, בהתאם לצורכיהם.

אימות והרשאות

אימות והרשאות הם תהליכים של אימות זהותם של משתמשים ומתן גישה למשאבים רק אם הם מורשים לעשות זאת.

• שימוש באמצעי אימות דו-שלבי כדי להגביר את האבטחה.
• השתמש במערכת ניהול זהויות מאובטחת כדי לאחסן מידע על משתמשים.
• שימוש בגישה למשאבים רק למשתמשים מורשים.
• אימות רב-גורמי: הפעלת שיטות אימות רב-גורמי כדי להגביר את רמת האבטחה בעת הכניסה למערכת.
• ניהול סשנים בטוחים: ודאות שסשנים משתמשים מתנהלים באופן בטוח ומאובטח, עם הגבלת זמן פעילות והתנתקות אוטומטית.
• בדיקה ועדכון הרשאות: בדיקה תקופתית ועדכון ההרשאות המוענקות למשתמשים כדי לוודא שהן עדכניות ותקינות.

אבטחת מודיעין משובץ

• הטמעת מודיעין אבטחתי: יישום כלים ומערכות שמספקות מודיעין על איומים פוטנציאליים, תקריות אבטחה, ופעילות חשודה.
• למידת מכונה וניתוח נתונים: שימוש בטכנולוגיות למידת מכונה וניתוח נתונים לזיהוי תבניות ואיומים אבטחתיים בזמן אמת.
• התראות ותגובה לאיומים: מערכת התראות חכמה שמודיעה בזמן אמת על איומים ומאפשרת תגובה מהירה ויעילה.

תקנים וחוקים באבטחת אינטרנט

תקנים באבטחת אינטרנט

תקנים באבטחת אינטרנט הם מסמכים המגדירים דרישות מינימאליות לאבטחת מערכות מידע ונתונים. תקנים אלה מפותחים על ידי ארגונים מובילים בתחום אבטחת המידע, כגון ארגון ה-ISO (International Organization for Standardization) וארגון ה-IEEE (Institute of Electrical and Electronics Engineers).

תקנים מובילים באבטחת אינטרנט

• ISO/IEC 27001: תקן זה מגדיר דרישות למערכת ניהול אבטחת מידע (ISMS).
• ISO/IEC 27002: תקן זה מספק הנחיות ליישום ISMS.
• ISO/IEC 27701: תקן זה מרחיב את ISO/IEC 27001 כדי לכלול הגנה על מידע אישי.
• PCI DSS: תקן זה מגדיר דרישות לאבטחת מערכות תשלומים.
• NIST Cybersecurity Framework: מסגרת זו מספקת הנחיות ליישום אבטחת מידע בארגונים.

חוקים באבטחת אינטרנט

חוקים באבטחת אינטרנט הם חוקים המחיבים ארגונים וחברות להגן על מידע אישי ורגיש המועבר או מאוחסן ברשת האינטרנט. ישנם מספר חוקים מובילים באבטחת אינטרנט, כגון:

• חוק הגנת הפרטיות בארה"ב (HIPAA): חוק זה מחייב ארגונים רפואיים להגן על מידע רפואי של מטופלים.
• חוק הגנת הפרטיות הכללי של האיחוד האירופי (GDPR): חוק זה מחייב ארגונים בכל רחבי העולם להגן על מידע אישי של אזרחים האיחוד האירופי.

טכנולוגיות חדשניות באבטחת אתרי אינטרנט

בעולם המתקדם והמשתנה של אבטחת אינטרנט, טכנולוגיות חדשות ומתפתחות ממשיכות לשנות את האופן שבו אנו מגנים על אתרים ומערכות מקוונות. חדשנויות אלו מציעות דרכים חדשות ומתקדמות להתמודד עם אתגרים אבטחתיים, מהפרצות הפשוטות ביותר ועד למתקפות סייבר מתוחכמות. בהלן סקירה של כמה מהטכנולוגיות המובילות בתחום:

• טכנולוגיית בלוקצ'יין (Blockchain): בלוקצ'יין, הידועה בעיקר בהקשר של מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין, מתחילה למצוא שימושים חדשים בתחום אבטחת המידע. הטכנולוגיה מציעה רשת פיזורית ומאובטחת שבה כל בלוק מידע מוצפן ומחובר לבלוק הקודם, מה שיוצר רשת בלתי ניתנת לשיבוש ומאוד בטוחה לשמירת נתונים.
• בינה מלאכותית ולמידת מכונה: בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה מהפכות את תחום אבטחת המידע על ידי יכולת לנתח ולזהות תבניות של התקפות סייבר בצורה אוטומטית ומהירה. מערכות AI יכולות לזהות התקפות בזמן אמת ולהגיב להן מהר יותר מאשר האדם.
• רשתות ניהול זהויות מבוזרות (Decentralized Identity Management): טכנולוגיית ניהול זהויות מבוזרת מאפשרת למשתמשים לשלוט על זהותם הדיגיטלית ועל נתוניהם האישיים בצורה בטוחה יותר. זה מפחית את הסיכון לגניבת זהות ומספק שליטה גדולה יותר למשתמשים על פרטיהם.
• טכנולוגיות הצפנה מתקדמות: הצפנה היא ליבה מרכזית של אבטחת אינטרנט, וטכנולוגיות הצפנה חדשות כמו הצפנת קצה-לקצה (End-to-End Encryption) והצפנה מבוססת מפתח ציבורי מבטיחות שנתונים רגישים נשמרים בטוחים גם במהלך העברה ברשת.
• ניטור ואנליזה אוטומטיים: פתרונות ניטור ואנליזה אוטומטיים משתמשים בתוכנות חכמות כדי לנתח תנועה ברשת בזמן אמת. זה כולל זיהוי והתרעה על פעילות חשודה, ניתוח תעבורת רשת, והגבה מהיר לאירועים אבטחתיים.
• פתרונות אבטחה מבוססי ענן: העברת מערכות אבטחת המידע לענן מאפשרת גמישות, נגישות, וקלות תחזוקה גבוהה יותר. פתרונות אבטחה מבוססי ענן יכולים להציע שירותים מתקדמים כמו ניתוח סייבר בזמן אמת וניהול מרוחק של מדיניות אבטחת המידע.

DNS (Domain Name System)

מכיוון שקשה לזכור רצפי מספרים סתמיים, אנו מעדיפים לזכור 'שמות'. כשנקליד שם בטלפון, הוא יאתר את המספר מרשימותיו, וכשנקליד שם של אתר (דומיין) בדפדפן, הוא יאתר את כתובתו (הממוספרת) ברשת.

מערכת שמות הדומיין (DNS( של האינטרנט, היא, אם כך, מעין 'ספר טלפונים' עצום, ולכן מדובר במרכיב חיוני וקריטי בתשתית האינטרנט. תפקידה לתרגם שמות דומיין (הנוחים לבני אדם) לכתובות IP שמחשבים יכולים להבין ולזכור, על מנת ליצור מעין שפה אחידה וזיהוי לבני אדם ולמכונה.

ה DNS משמש למגוון מטרות שונות, מגישה לאתרים ועד שליחה וקבלה של תכתובות מייל, ומהווה רכיב קריטי לתשתית האינטרנט, ולכן, מהווה מטרה לפושעי סייבר.

ה DNS היא מערכת שמות היררכית ומבוזרת עבור מחשבים, שירותים או כל משאב אחר המחובר לרשת האינטרנט (פרטית או ציבורית) ותפקידה לתרגם שמות דומיין לכתובות IP שבהן משתמשות המכונות על מנת לתקשר ביניהן על גבי רשת האינטרנט העצומה. DNS פועל על ארכיטקטורת שרת-לקוח כאשר שני לקוחות שולחים שאילתות לשרתי ה DNS שמגיבים עם כתובת ה IP המשויכת לדומיין המדובר.

כאשר גולש מקליד שם דומיין בדפדפן האינטרנט שלו, הדפדפן שולח 'שאילתת DNS' לשרת אחר (DNS Resolver) שתפקידו למצוא כתובת IP המשויכת לדומיין שאותו מחפש המשתמש. אם ל- DNS Resolver יש את כתובת ה IP בזיכרונו (Cache), הוא יחזיר אותה לדפדפן, ואם לא, הוא ישלח את השאילתה לשרת שאמור להפנות אותו לשרת נוסף אשר ידע לענות. לאחר פתירת השאילתה ושיוך כתובת ה IP לשם הדומיין על ידי השרת הפותר, תועבר כתובת ה IP לדפדפן שישתמש בה לשם התחברות לאתר.

מטרות השימוש ב- DNS

• גישה לאתרים : כאשר משתמש מסוים מקליד שם דומיין בדפדפן האינטרנט שלו, ה DNS פועל על מנת לתרגם את אותו שם דומיין לכתובת IP.
• שליחה וקבלה של מיילים : ה DNS משמש גם כן בשביל לתרגם שמות דומיין של דואר אלקטרוני לכתובות IP על מנת ששרתי אימייל יוכלו לתקשר זה עם זה.
• איזון עומסים : ניתן להשתמש ב DNS על מנת להפיץ תעבורה נכנסת לשרתים שונים בהתבסס על העומס בכל שרת.
• אבטחה : ניתן להשתמש ב DNS על מנת לחסום גישה לאתרים שונים ולמנוע מתקפות דיוג (Phishing).

שיטות תקיפת DNS

• DNS Tunneling: שיטה המשמשת לעקיפת חומות אש ואמצעי אבטחה אחרים ברשת על מנת להעביר נתונים באמצעות DNS. התוקף שולח נתונים מקודדים לשאילתות את תגובות DNS שנראות תמימות, ושרת ה DNS שמקבל את השאילתות האלו יפענח את הנתונים וכמובן שלא יחסום אותם מאחר ומדובר בפעילות הכרחית למען תפקוד רשת תקני.
• DNS Exfiltration: שיטה המשמשת לגניבת נתונים מהמחשב או הרשת של הקורבן על ידי שימוש ב- DNS להעברת נתונים לשרת מרוחק. התוקף עצמו מקודד את הנתונים הגנובים לשאילתות או תגובות DNS לגיטימיות שנשלחות מיד לשרת ה DNS עצמו. השרת מקבל את השאילתות ומפענח את הנתונים שנשלחים מיד לשרת מרוחק בשליטת ובעלות התוקף.

מתקפות אלו מסייעות לגניבת נתונים כגון שמות משתמש, סיסמאות ומספרי כרטיסי אשראי, העברת תוכנות זדוניות למחשב או לרשת של הקורבן באמצעות קידוד התוכנה הזדונית שנראית לאחר קידודה 'תמימה' כמו שאילתות או תשובות DNS לגיטימיות, הקמת ערוץ לשליטה ובקרה עם מערכת כלשהי שנפגעה, אשר תאפשר לשלוט במערכת של הקורבן מרחוק ולבצע בה פעולות זדוניות ואפילו על מנת לחטוף דומיין על ידי שליחת שאילתות DNS המפנים תעבורה לשרת זדוני בשליטת התוקף.

מתקפות אלו מהוות לארגונים מאחר והטכניקות הללו משתמשות לעיתים קרובות בתעבורת DNS לגיטימית.

סממנים למתקפה: 

• תעבורת DNS חריגה: מתקפות כמו  DNS Exfiltration ו DNS Tunneling מייצרים כמות גדולה מאוד של תעבורת DNS שניתן לזהות על ידי ניטור מתמיד של כל השאילתות שעוברות.
• דומיינים חשודים: שתי המתקפות משתמשות לרוב בדומיינים שאינם קשורים לרשת או לעסק של הקורבן ולכן ניתנים לזיהוי על ידי ניטור מתמיד של תעבורת DNS.
• דליפת נתונים: מתקפת DNS Exfiltration כוללת העברת נתונים מחוצה לארגון, תופעה שניתנת לזיהוי במידה ומנטרים לוגים של תעבורת רשת באמצעות טכנולוגיה זו או אחרת. 

דרכי התגוננות מפני מתקפות DNS: 

• שימוש ב DNS Resolver מאובטח : השמשה של פרוטוקולים כמו HTTPS או DNS Over TLS נועדו לטובת סינון DNS על ידי שילוב של הצפנה (TLS) במידע השאילתות.
• מעקב רציף על תעבורת DNS לשם זיהוי תעבורת DNS חריגה.
• שימוש בחומת אש לחסימת גישה לשמות דומיין מוגדרים.

לסיכום, DNS הוא רכיב קריטי ברשת ולכן מהווה מטרה חשובה למתקפות סייבר לשם גניבת נתונים או הפניה לשרתים זדוניים בבעלות התוקף. 

על ידי השמשה של פתרונות אבטחה כמו Firewall וניטור מוקדם ותמידי של לוגים ברשת ותעבורת DNS באופן ספציפי, ניתן למזער את הסיכונים למינימום ובכך לשמור על אבטחת הנתונים והרשתות.

פגיעויות נפוצות בנושא אבטחת אינטרנט

התקפות נגד יישומי אינטרנט נעות בין מניפולציה ממוקדת של מסד נתונים ועד הפרעה ברשת רחבת היקף. נסקור כמה משיטות ההתקפה הנפוצות או "וקטורים" המנוצלים בדרך-כלל.

• סקריפטים בין אתרים (XSS) Cross Site Scripting - XSS הוא פגיעות המאפשרת לתוקף להזרים סקריפטים בצד הלקוח לדף אינטרנט על מנת לגשת ישירות למידע חשוב, להתחזות למשתמש או להערים על המשתמש לחשוף מידע חשוב.
• הזרקת SQL (SQi) - SQi היא שיטה שבאמצעותה תוקף מנצל פגיעויות באופן בו מסד נתונים מבצע שאילתות חיפוש. התוקפים משתמשים ב- SQi כדי לקבל גישה למידע בלתי מורשה, לשנות או ליצור הרשאות משתמש חדשות, או לתפעל או להשמיד נתונים רגישים בדרך אחרת.
• התקפות מניעת שירות (DoS) והתקפות מניעת שירות (DDoS) מבוזרות - באמצעות מגוון ווקטורים, התוקפים מסוגלים להעמיס על שרת ממוקד או בתשתית הסובבת אותו בסוגים שונים של תנועת התקפות. כאשר שרת כבר לא מסוגל לעבד בקשות נכנסות בצורה יעילה, הוא מתחיל להתנהג באטיות ובסופו של דבר מונע שירות לבקשות נכנסות ממשתמשים לגיטימיים.
• השחתת זיכרון - השחתת זיכרון מתרחשת כאשר מיקום בזיכרון משתנה במכוון, וכתוצאה מכך פוטנציאל להתנהגות בלתי צפויה בתוכנה. שחקנים רעים ינסו לרחרח ולנצל שחיתות בזיכרון באמצעות מעללים כמו הזרקת קוד או התקפות הצפת מאגר.
• הצפת מאגר - הצפת מאגר היא אנומליה המתרחשת כאשר תוכנה כותבת נתונים לחלל מוגדר בזיכרון המכונה מאגר. הצפת יכולת המאגר גורמת לכך שמיקומי זיכרון סמוכים יוחלפו עם נתונים. ניתן לנצל התנהגות זו כדי להזרים קוד זדוני לזיכרון, ועלול ליצור פגיעות במחשב הממוקד.
• זיוף בקשות חוצות-אתרים (CSRF) - זיוף בקשות חוצות-אתרים כולל הטרמה של הקורבן להגיש בקשה המשתמשת באימות או באישור שלהם. על ידי מינוף הרשאות החשבון של משתמש, תוקף מסוגל לשלוח בקשה שמתחפשת כמשתמש. לאחר פגיעה בחשבון המשתמש, התוקף יכול לסנן, להשמיד או לשנות מידע חשוב. בדרך-כלל ממוקדות חשבונות מיוחסים במיוחד כגון מנהלים או מנהלים.
• הפרת נתונים - בשונה מווקטורי התקפה ספציפיים, הפרת נתונים היא מונח כללי המתייחס לשחרור מידע רגיש או סודי, ויכול להתרחש באמצעות פעולות זדוניות או בטעות. ההיקף של מה שנחשב להפרת נתונים הוא רחב למדי ועשוי להכיל מכמה רשומות בעלות ערך רב עד מיליוני חשבונות משתמשים חשופים.

מסגרות, מסמכי המלצה, מדריכים, תקנים ורגולציות לאבטחת אתרי אינטרנט

• OWASP: המדריך של פרויקט אבטחת יישומי אינטרנט מהווה סטנדרט דפקטו לאבטחת אתרים, וכולל מגוון המלצות ושיטות להקטנת סיכונים.
• מדריך אבטחת אתרים של מוטו ISEC: מדריך ידוע ומומלץ מטעם ארגון מוביל בתחום בדיקות חדירה ואבטחת אתרי אינטרנט.
• מסגרת NIST Cybersecurity Framework (CSF): מסגרת אבטחת סייבר ממשלתית של ארצות הברית. המסגרת כוללת דרישות אבטחה כלליות המחולקות לארבעה תפקידים: אבטחת ארגון, הגנה על מערכות, הגנה על מידע והגנה על תהליכים.
• NIST Special Publication 800-53: מספק המלצות לאבטחת מערכות מידע ושירותים, כולל יישומים ואתרי אינטרנט.
• הנחיות של רשויות הגנת הפרטיות עבור אתרים ושירותים מקוונים האוצרים מידע אישי - למשל רשות הגנת הפרטיות בישראל ורשות הסחר הפדרלית בארצות הברית.
• וכמובן, גם  PCI DSS, GDPR

עבור למאמר הבא