פרק 1: מערכות תעשייתיות (OT) - מבוא מושגים והבדלים מ-IT

פרק 1: מערכות תעשייתיות (OT) - מבוא ומושגים

מערכת תעשייתית (Operational Technologies) מורכבת מתשומות, תהליכים ותפוקות. התשומות הן חומרי הגלם, העבודה והעלויות של קרקע, תחבורה, חשמל ותשתיות אחרות. התהליכים כוללים מגוון רחב של פעילויות הממירות את חומר הגלם למוצרים מוגמרים.

מערכת תעשייתית כוללת את ההקשר, המשאבים, הפעילויות, התהליכים, השחקנים והתלות ההדדית התומכים ביצירה ואספקה של מוצרים ושירותים.

מערכות תעשייתיות מורכבות מקלט, תהליכים ופלט. הזנת חומרי גלם, עבודה, אדמה, כוח ותשתיות אחרות. התהליך הוא התוכנית שיש ליצרן כיצד להפוך חומרי גלם למוצרים מוגמרים בעלי ערך.

מערכות טכנולוגיות תפעוליות (OT) הן הליבה של פעולות תעשייתיות קריטיות, המניעות את המכונות, אשר מייצרות ומניעות מוצרים. ככל שתעשיות משלבות יותר ויותר OT עם מערכות טכנולוגיית מידע (IT), וקטורים חדשים להתקפות סייבר צצים. אינטגרציה זו דורשת פתרונות הגנת סייבר חזקים ומתוחכמים המותאמים לסביבות OT.

טכנולוגיה תפעולית (OT) היא גורם מרכזית בנוף התעשייתי הנוכחי, ומאפשרת יצירה, ניטור ובקרה של תהליכים תעשייתיים, מבטיחה שהם יעילים, בטוחים ואמינים. התעמקות במושגים הבסיסיים של OT מספקת הבנה בסיסית של מרכיביו, היישומים והתפקיד המשמעותי שלו בתעשיות מודרניות.

טכנולוגיה תפעולית, או OT, הוא מונח המשמש לתיאור חבילת החומרה והתוכנה המיועדת לניטור ובקרה של מכשירים פיזיים, תהליכים ואירועים בסביבה התעשייתית. המטרה העיקרית של OT היא להבטיח שתהליכים תעשייתיים פועלים בצורה יעילה ובטוחה, תוך מזעור הסיכון להשבתה, שיפור הפרודוקטיביות ואופטימיזציה של השימוש במשאבים. OT משמש בעיקר בתעשיות כמו ייצור, שירותים ואנרגיה, שם ישנו דגש משמעותי על בקרה של ציוד ומכונות, ניהול תשתיות קריטיות ואוטומציה של תהליכים להשגת מצוינות תפעולית.

שורשיה של OT מקורם במהפכה התעשייתית המוקדמת, שבה מכונות פשוטות וכוח קיטור החלו להחליף את עבודת הידיים. תחילתה של הטכנולוגיה התפעולית התאפיינה במיכון, שהתמקד בעיקר בשימוש במערכות בסיסיות והתקנים לביצוע משימות, שמטרתן להגביר את הפרודוקטיביות ולהפחית התערבות אנושית.

המהפכה התעשייתית השנייה הייתה עדה להופעת החשמל, שהובילה לפיתוח פסי ייצור וייצור המוני. עידן זה הציג טכנולוגיות תפעוליות מתקדמות יותר, עם מערכות חשמל המאפשרות בקרה ואוטומציה טובה יותר של תהליכים תעשייתיים, מה שיוצר את הבמה לחידושים נוספים בתחום.

בימים הראשונים, מערכות הבקרה התעשייתיות היו בעיקר אנלוגיות, והסתמכו על בקרה ידנית והתקנים פנאומטיים. מערכות אלו היו מבודדות ותפקדו באופן עצמאי מחלקים אחרים בארגון. הייתה תיחום ברור בין העולם הפיזי של OT לבין העולם הממוקד בנתונים של IT.

בסוף המאה ה-20, ככל שהמחשבים הפכו לנגישים ובמחיר סביר יותר, החלו תעשיות לאמץ טכנולוגיות דיגיטליות. בקרי לוגיקה ניתנים לתכנות (PLC) ומערכות בקרה ורכישת נתונים (SCADA) הפכו פופולריים. מערכות בקרה דיגיטליות אלו הציגו רמות גבוהות יותר של אוטומציה, יעילות ודיוק.

המאה ה-21 ראתה שינוי משמעותי כאשר OT החלה להשתלב עם IT. שילוב זה נועד למנף ניתוח נתונים ותובנות ממערכות OT כדי להניע החלטות עסקיות חכמות יותר. עם זאת, התכנסות זו לא הייתה נטולת אתגרים, בעיקר בנוגע לאבטחה, ניהול נתונים ותאימות מערכות.

עם הופעת המחשבים במאה ה-20, החלו תעשיות לאמץ מערכות בקרה מבוססות מחשב, מה שסימן קפיצת מדרגה משמעותית ב-OT. בקרי לוגיקה ניתנים לתכנות (PLC) ומערכות בקרה מבוזרות (DCS) הפכו לעמוד השדרה של אוטומציה תעשייתית, המאפשרים לתעשיות לשלוט ולפקח על תהליכים בדיוק ואמינות גבוהים יותר.

ריבוי חיישנים, מפעילים ומכשירים חכמים, המכונה ביחד "האינטרנט התעשייתי של הדברים" (Industrial IoT: IIoT), האיץ עוד יותר את האינטגרציה של IT ו-OT. מכשירי IIoT מסוגלים לאסוף כמויות אדירות של נתונים, שניתן לנתח אותם בזמן אמת כדי לייעל את הפעולות.

ההתכנסות של טכנולוגיית מידע (IT) ו-OT פתחה אפיקים חדשים לחידושים. אינטגרציה זו אפשרה ניתוח נתונים משופר, קבלת החלטות טובה יותר ושיפור היעילות התפעולית. השילוב של IT ו-OT גם העלה אתגרים, במיוחד בגישור על הפער בין שני נופים טכנולוגיים שונים מהותית, אך הסינרגיה שנוצרה יצרה מסגרת איתנה לטכנולוגיות תעשייתיות עתידיות.

ככל שמערכות OT הפכו יותר מקושרות עם רשתות IT, הן גם הפכו פגיעות יותר להתקפות סייבר. האבולוציה של OT הביאה איתה אפוא צורך דחוף באמצעי אבטחת סייבר חזקים שיכולים להגן על מערכות תעשייתיות קריטיות מבלי לפגוע בפונקציונליות שלהן.

במבט קדימה, אנו יכולים לצפות לשילוב נוסף של OT עם IT, המתאפשר על ידי טכנולוגיות מתקדמות כגון בינה מלאכותית (AI), Machine Learning (ML) ורשתות 5G. טכנולוגיות אלו מבטיחות לפתח עידן של 'תעשיות חכמות' המאופיינת ברמות חסרות תקדים של יעילות, אוטומציה וקבלת החלטות מונעת נתונים.

הופעתו של האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT) סימנה פרק חדש באבולוציה של OT. מכשירים מחוברים, חיישנים מתקדמים ומערכות חכמות אפשרו איסוף נתונים, ניתוח ותובנות בזמן אמת, והעצימו את התעשיות לייעל את הפעולות, לשפר את הפרודוקטיביות ולהשיג רמות חסרות תקדים של יעילות.

הופעתה של Industry 4.0 בישרה על שלב טרנספורמטיבי ב-OT. מהפכה זו ראתה שילוב של מערכות סייבר-פיזיות, מחשוב ענן, בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות אחרות, שעיצבו מחדש את הנוף התעשייתי. מפעלים חכמים הפכו להתגלמות החדשנות התעשייתית, תוך שימוש ב-OT מתקדם לאוטומציה, ניטור ואופטימיזציה, המניעים תעשיות לעבר עתיד המאופיין בקיימות, חוסן ושגשוג.

מושגי יסוד בטכנולוגיה תפעולית

המונחים IT, OT, IOT, IIOT

IT, OT, IOT ו-IIoT הם ראשי תיבות של ארבעה תחומים טכנולוגיים שונים, אך קשורים זה לזה.

IT (Information Technology) מתמקד בניהול מידע ותמיכה בפעולות עסקיות. תחום זה כולל את כל הטכנולוגיות והשירותים המשמשים לאחסון, עיבוד והעברת מידע, כגון מחשבים, רשתות, תוכנה ושירותי ענן.

OT (Operational Technology) מתמקד בשליטה ובאוטומציה של תהליכים תעשייתיים, לרבות הטכנולוגיות והמערכות המשמשות לניהול ולשליטה במכונות, מתקנים ותהליכים תעשייתיים, כגון מערכות בקרה, חיישנים ומערכות תקשורת.

IoT (Internet of Things) מתמקד בחיבור מכשירים ומערכות פיזיים לאינטרנט. תחום זה מאפשר למכשירים ולמערכות להעביר מידע זה לזה באופן עצמאי, ללא צורך בהתערבות אנושית.

IIoT (Industrial Internet of Things) תת-תחום של IoT המתמקד ביישום טכנולוגיות IoT בסביבת תעשייה. נתחום משלב בין טכנולוגיות OT ו-IoT כדי לשפר את היעילות והאפקטיביות של תהליכים תעשייתיים.

להלן טבלה המסכמת את ההבדלים בין ארבעת התחומים:

מאפיין	IT	OT	IoT	IIoT
תחום פעילות	עסקי	תעשייה	כללי	תעשייה
מטרה	ניהול מידע	שליטה ובקרה	חיבור מכשירים	שיפור תהליכים תעשייתיים
טכנולוגיות	מחשבים, רשתות, תוכנה	מערכות בקרה, חיישנים, תקשורת	מכשירים ומערכות פיזיים	מערכות OT ו-IoT
דוגמאות	מערכות ERP, CRM	מערכות בקרת איכות, ייצור	מוצרים חכמים, מכונות חכמות	תחזוקה חזויה, אוטומציה

 

ההבדל העיקרי בין IT ל-OT הוא שבעוד ש-IT מתמקד בניהול מידע ותמיכה בפעולות עסקיות, OT מתמקד בשליטה ובאוטומציה של תהליכים תעשייתיים. IoT הוא תת-תחום של IT המתמקד בחיבור מכשירים ומערכות פיזיים לאינטרנט, ואילו IIoT הוא תת-תחום של IoT המתמקד ביישום טכנולוגיות IoT בסביבות תעשייתיות.

כיום, ישנה מגמה של חדירה של טכנולוגיות IoT לסביבות תעשייתיות. מגמה זו נקראת "התמזגות IT/OT". התמזגות זו מאפשרת לחברות תעשייתיות להפיק תועלת מהיתרונות של טכנולוגיות IoT, כגון:

שיפור היעילות והאפקטיביות של תהליכים תעשייתיים

קבלת החלטות מבוססות נתונים

• שיפור בטיחות וגמישות
• צמצום עלויות
• לדוגמה, חברות תעשייתיות משתמשות בטכנולוגיות IIoT כדי:
• לנטר את מצב המכונות והציוד שלהן
• לזהות תקלות לפני שהן קורות
• לבצע תחזוקה חזויה
• לייעל את תהליכי הייצור

התמזגות IT/OT היא אחד המגמות החשובות ביותר בעולם התעשייה כיום. מגמה זו צפויה להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות, ככל שטכנולוגיות IoT יהפכו ליותר יעילות ובמחיר סביר.

אוטומציה תעשייתית

אוטומציה תעשייתית מתייחסת לשימוש במערכות בקרה, מחשבים וטכנולוגיות מידע לטיפול בתהליכים ומכונות שונות בתעשיות כדי להחליף התערבות אנושית. המטרה העיקרית של אוטומציה תעשייתית היא להגדיל את תפוקת הייצור, לשפר את האיכות, להפחית עלויות ולאכוף אמצעי בטיחות לעובדים.

אוטומציה משתמשת באסטרטגיות בקרה שונות, הכוללות PLCs, DCS, SCADA ומערכות בקרה מספרית ממוחשבת (CNC), להפעלת ציוד במפעלי ייצור הכוללים מכונות, תהליכים במפעלים, דוודים, הפעלת רשתות טלפון, היגוי וייצוב של ספינות, מטוסים , ויישומים אחרים.

רכישת נתונים ב-OT

רכישת נתונים בהקשר של OT כוללת איסוף, מדידה וניתוח מידע מתופעות פיזיקליות שונות כגון טמפרטורה, לחץ וקצב זרימה. התהליך חיוני לניטור המצב והמצב של מכונות וציוד, ומאפשר החלטות ופעולות בזמן אמת על סמך נתונים בזמן אמת או מוקלטים.

מערכות רכישת נתונים ב-OT משרתות לשפר את היעילות התפעולית, הבטיחות והאמינות על ידי מתן תובנות חשובות לגבי הביצועים והמצב של ציוד ותהליכים תעשייתיים. מידע זה הוא קריטי לתחזוקה חזויה, אופטימיזציה של תהליכים וזיהוי חריגות, המסייע להימנע מזמני השבתה לא מתוכננים ולהבטיח את אורך החיים והביצועים האופטימליים של נכסים תעשייתיים.

בקרת תהליכים

בקרת תהליכים היא היבט קריטי של OT, המאפשרת לתעשיות לנהל ולנטר את התהליכים התפעוליים שלהן ביעילות. היא כרוכה בשימוש בטכנולוגיות ומתודולוגיות שונות להסדרת תהליכים תעשייתיים, תוך הבטחת פעילותם ברמות אופטימליות ועמידה במפרטים ובסטנדרטים הרצויים. הבקרה חיונית לשמירה על האיכות, היעילות והבטיחות של סביבת הייצור, ועושה שימוש באסטרטגיות בקרה מתקדמות כמו משוב, הזנה קדימה ו"בקרת מפל" כדי לשמור על משתני תהליך בגבולות מוגדרים.

הבנה מעמיקה של בקרת תהליכים חיונית לייעול הייצור, הפחתת פסולת והבטחת האמינות והבטיחות של תהליכים תעשייתיים. שליטה באסטרטגיות בקרת תהליכים מאפשרת לתעשיות להסתגל לשונות והפרעות בתהליך במהירות וביעילות, תוך שמירה על יציבות המערכת והפחתת הסיכון לכשלים תפעוליים.

מערכות בזמן אמת

מערכות זמן אמת ב-OT מתייחסות למערכות המגיבות לקלט או גירויים חיצוניים בתוך מסגרת זמן מוגדרת וניתנת לחיזוי. מיידיות זו חיונית בסביבות תעשייתיות בהן עיכובים עלולים להוביל להפסדים משמעותיים ולמצבים שעלולים להיות מסוכנים. מערכות אלו אינטגרליות בסביבות כמו מפעלי ייצור ומתקני ייצור חשמל, שם הן מנהלות ושולטות בתהליכים מורכבים בזמן אמת, תוך הבטחת תגובות בזמן לכל שינוי או שיבושים במערכת.

צלילה עמוקה למערכות בזמן אמת חושפת את המורכבות הטבועה בהן, את האתגרים והתפקיד המרכזי שהן ממלאות בשמירה על האיזון והיציבות בתהליכים תעשייתיים. מערכות אלו צריכות להיות מתוכננות בקפידה, ליישם ולנהל אותן כדי לעמוד במגבלות התזמון המחמירות ובדרישות האמינות האופייניות בהגדרות תעשייתיות, מה שמבטיח זרימה חלקה ובלתי פוסקת של פעולות.

רשתות תעשייתיות

רשתות תעשייתיות מהוות את עמוד השדרה של OT, ומספקות את מסגרת התקשורת המקשרת בין רכיבים ומערכות שונות בסביבה התעשייתית. רשתות אלו מאפשרות החלפה חלקה של נתונים בין מכשירים ומערכות בקרה שונות, תוך טיפוח יכולת פעולה הדדית ותיאום בין אלמנטים שונים במערכת האקולוגית התעשייתית. רשתות תעשייתיות משתנות מבחינת הארכיטקטורה, הפרוטוקולים והטכנולוגיות שלהן, שכל אחת מהן נועדה לספק את הצרכים והאילוצים הספציפיים של יישומים תעשייתיים שונים.

הבנת המורכבות של רשתות תעשייתיות חיונית לתכנון וניהול תשתיות תקשורת חזקות ויעילות במסגרות תעשייתיות. ידע בארכיטקטורות, פרוטוקולים ואמצעי אבטחה של רשתות הוא בעל חשיבות עליונה להבטחת האמינות והשלמות של תקשורת נתונים, שהיא חיונית לביצועים ובטיחות מיטביים של תהליכים תעשייתיים.

מערכות מכשור בטיחות (SIS)

מערכות מכשור בטיחות (Safety Instrumented Systems: SIS) הן מערכות מיוחדות המיועדות לנטר את מצבם של תהליכים וציוד תעשייתי, תוך נקיטת פעולה אוטומטית למניעת תנאים לא בטוחים. SIS חיוניים בתעשיות בהן כשלים בתהליך עלולים לגרום למצבים מסוכנים, מה שמבטיח שהתהליך יובא למצב בטוח במקרה של תקלה. הם פועלים על פי העקרונות של הפחתת סיכונים ובטיחות תפקודית, במטרה למזער את הסבירות וההשפעה של תאונות תעשייתיות.

ידע מעמיק של מערכות מכשור בטיחות חיוני לתעשיות הפועלות בסביבות בסיכון גבוה, בהן הבטיחות והרווחה של הצוות והסביבה הן בעלות חשיבות עליונה. התכנון, ההטמעה והניהול של SIS דורשים הבנה מקיפה של הערכת סיכונים ועקרונות בטיחות תפקודית, מה שמבטיח שתהליכים תעשייתיים מוגנים כראוי מפני כשלים ותקלות.

מערכות בקרה תעשייתיות ICS

מערכות בקרה תעשייתיות (Industrial Control Systems: ICS) הן מרכיבים אינטגרליים של OT, המספקים את האמצעים לשלוט בתהליכים תעשייתיים. ICS משמשים לניטור, בקרה ואוטומציה של פעולות ותהליכים תעשייתיים, כגון ייצור, הפקת אנרגיה וטיפול במים. הם עוזרים בניהול מכונות, התאמת רמות הייצור והבטחת הבטיחות והאמינות של תהליכים תעשייתיים.

ICS מקיפה מספר סוגים של מערכות בקרה, לרבות מערכות בקרה ורכישת נתונים (SCADA), מערכות בקרה מבוזרות (DCS) ובקרי לוגיקה מתוכנתים (PLC). כל אחד מאלה משרת פונקציות ייחודיות אך תורם ביחד לבקרה וניהול יעילים של פעולות תעשייתיות.

ICS היא מערכת המשמשת לניטור ובקרה של תהליכים תעשייתיים פיזיים. בניגוד למערכות מידע סטנדרטיות (IT), שמתעסקות בנתונים ומידע, ICS שולטת בפועל באירועים פיזיים: טמפרטורות, לחצים, רמות נוזלים, מהירות זרימה ועוד. תפקיד המערכת הוא לשמור על התהליך יציב, יעיל, בטוח וניתן לשליטה – אפילו בתנאי קצה.

מערכות ICS כוללות לא רק תוכנה, אלא גם חומרה: בקרים, חיישנים, שסתומים, מנועים ויחידות קצה פיזיות, כשהכול פועל בצורה מסונכרנת ליצירת תהליך אוטונומי ורציף.

רכיבי מפתח של ICS

1. בקרי לוגיקה מתוכנתים (PLC – Programmable Logic Controller): ה-PLC הוא מחשב תעשייתי מוקשח, שתפקידו לשלוט בפעולות מכניות ואלקטרוניות של מכונות. הוא מקבל נתונים מהחיישנים, מעבד אותם על פי לוגיקה שנכתבה מראש, ומפעיל את המפעילים בהתאם. למשל: חיישן מזהה לחץ יתר במיכל – ה-PLC מקבל את הנתון, מנתח שהערך חורג מהמותר, ושולח פקודת סגירה לשסתום. ה-PLC בנוי לפעול בתנאים קשים: רעש חשמלי, טמפרטורות קיצוניות, לחות גבוהה ותנודות. הוא נחשב לרכיב קריטי בתעשייה עקב אמינותו הגבוהה וקלות התחזוקה.
2. יחידות מסוף מרוחקות (RTU – Remote Terminal Units): RTUs ממלאות תפקיד דומה ל-PLC אך לרוב בשטחים מרוחקים – כמו תחנות כוח, מתקני מים או שדות נפט. הן מקשרות בין החיישנים המקומיים לבין מערכות מרכזיות, לעיתים דרך תקשורת סלולרית, לוויינית או סיבים אופטיים. יתרונן הוא בכך שהן כוללות יכולת איסוף נתונים, ביצוע פעולות לוקאליות והעברת מידע למרכז שליטה.
3. ממשק אדם-מכונה (HMI – Human Machine Interface): זהו ממשק גרפי המוצג על מסך ומאפשר לאדם לשלוט על תהליך תעשייתי ולפקח עליו. HMI מציג בצורה ויזואלית את מצב הציוד, הנתונים המגיעים מהחיישנים, התרעות על תקלות, וכן מציע שליטה – לדוגמה: לחיצה על כפתור המפסיקה תהליך ייצור.
4. חיישנים ומפעילים (Sensors & Actuators): חיישנים מודדים פרמטרים מהעולם הפיזי: חום, לחץ, מהירות זרימה, מפלס נוזלים, מתח חשמלי ועוד. מפעילים הם האיברים המבצעים: מנועים, שסתומים, מגנטים תעשייתיים, משאבות. הם מקבלים פקודות מה-PLC ופועלים בהתאם.
5. ציוד תקשורת ורשת (Switches, Routers, Firewalls): הרשת מחברת בין כל רכיבי ה-ICS – ומאפשרת שיתוף מידע בין שדות שונים, מרכזי בקרה ומערכות ארגוניות. בעידן המודרני, יותר ICS נשענות על רשתות IP סטנדרטיות, מה שמגביר את הצורך באבטחת סייבר.
6. SCADA – Supervisory Control and Data Acquisition: SCADA היא מערכת בקרה מרכזית לניטור מערכות מבוזרות גיאוגרפית (למשל: מערכת מים עירונית או רשת חשמל). היא אוספת מידע מרחוק, מציגה אותו למפעיל בזמן אמת, ומאפשרת שליטה. לרוב, SCADA עושה שימוש ב-PLC ו-RTU כיחידות קצה.

תפקוד ICS בפועל – מה קורה מאחורי הקלעים?

מערכת ICS פועלת בלולאה סגורה (Closed-loop control):

1. חישה: נתוני אמת נאספים על ידי חיישנים.
2. ניתוח: הבקר מחשב את המצב ביחס לפרמטרים הרצויים.
3. החלטה: נכתבת לוגיקה המנתחת את החריגה ומחליטה על פעולה.
4. ביצוע: הבקר שולח פקודה למפעיל – שמבצע את הפעולה הנדרשת.
5. בקרה מחדש: נמדדים הנתונים שוב – והלולאה ממשיכה.

מערכת יעילה תדע לבצע את כל השלבים הללו בזמן אמת, ללא השהייה, וללא צורך במעורבות אנושית אלא אם נדרש.

התועלות המרכזיות של ICS

• שיפור יעילות ופרודוקטיביות: מערכות ICS מבצעות משימות בצורה עקבית, מהירה וללא עייפות – מה שמוביל לעלייה בתפוקה, זמינות מכונות גבוהה יותר, ומניעת טעויות אנוש.
• שמירה על בטיחות: ICS יכול לזהות חריגות מסוכנות (כמו טמפרטורה קיצונית או דליפת לחץ) ולנקוט פעולה לפני שיתרחש אסון. לדוגמה: סגירה אוטומטית של קו ייצור כאשר מפלס הנוזל חורג מהערכים המותרים.
• גמישות תפעולית: ניתן לתכנת מחדש את הלוגיקה התפעולית – ולאפשר מעבר בין מוצר א' למוצר ב' באותו קו ייצור, תוך דקות. זהו מרכיב חשוב בתעשייה מודרנית שבה יש צורך בייצור סדרות משתנות.
• איסוף וניתוח נתונים: ICS שואבות כמויות עצומות של דאטה, מה שמאפשר למנהלים לנתח ביצועים, לזהות צווארי בקבוק, לחזות תחזוקה עתידית (Predictive Maintenance), ולהפחית עלויות.
• אינטגרציה עם מערכות אחרות (IT/OT Convergence): מערכות ICS משתלבות עם מערכות ניהול עסקיות (ERP, BI), וכך תהליך ייצור יכול להשפיע בזמן אמת על שרשרת אספקה, רכש ומלאי.

בקרת פיקוח ואיסוף נתונים SCADA

מערכות SCADA (Supervisory Control and Data Acquisition) הן קטגוריה של ICS המשמשות לניטור ובקרה של תהליכים תעשייתיים מרחוק. הם חיוניים לתעשיות המסתמכות על איסוף וניתוח של נתונים בזמן אמת כדי לשמור על תנאי תפעול אופטימליים. מערכות SCADA מאפשרות למפעילים לראות את המצב של הציוד המרוחק ולבצע התאמות לפי הצורך, ומספקות סקירה הוליסטית של ביצועי המערכת ומשוב מיידי על המצב התפעולי.

הפונקציות העיקריות של מערכות SCADA כוללות רכישת נתונים, תקשורת נתונים ברשת, הצגת נתונים ובקרה. על ידי מתן אפשרות למפעילים לנטר ולשלוט בתהליכים מרחוק, מערכות SCADA משפרות את היעילות התפעולית, מפחיתות את זמן ההשבתה ומשפרות את האמינות והבטיחות הכוללת של פעולות תעשייתיות.

מערכות בקרה מבוזרות DCS

מערכות בקרה מבוזרות (Distributed Control Systems: DCS) הן צורה נוספת של ICS שנועדה לשלוט בתהליכים תעשייתיים מורכבים בקנה מידה גדול. שלא כמו מערכות SCADA, המתאימות באופן אידיאלי לניהול פיקוח של ציוד מפוזר, DCS משמשות בדרך כלל בהגדרות שבהן כל הציוד המבוקר ממוקם בתוך מקום אחד, כמו מפעל ייצור או מתקן כימי.

DCS מציעים רמה גבוהה של אמינות ומאפשרים שילוב של מספר תתי מערכות בקרה לתוך מערכת מאוחדת אחת, תוך אופטימיזציה של תיאום, ניטור ובקרה של תהליכים תעשייתיים. הם מרכזיים בניהול תהליכים מורכבים ושזורים זה בזה, תוך הבטחת אינטראקציה חלקה של רכיבים ותתי-מערכות שונים בסביבה התעשייתית.

בקרי לוגיקה ניתנים לתכנות PLC

בקרי לוגיקה ניתנים לתכנות (Programmable Logic Controllers: PLC) הם רכיבים חזקים, צדדיים וידידותיים למשתמש של ICS, שנועדו לבצע משימות בקרה בסביבות תעשייתיות. הם משמשים לאוטומציה של פונקציות תהליכיות ספציפיות בתעשיות כמו ייצור רכב, ייצור מזון ומשקאות ומערכות מסועים.

PLCs ניתנים להתאמה וניתנים לתכנות מחדש ולהגדיר בהתאם לצרכים ולדרישות המשתנות של התהליכים התעשייתיים שהם שולטים בהם. הם מספקים שליטה מדויקת והם חיוניים במצבים שבהם אמינות, מהירות ופשטות הם בעלי חשיבות עליונה. הגמישות וההתאמה המובנית של PLCs הפכו אותם לסטנדרט לאוטומציה במגזרים תעשייתיים רבים.

מושגים מתקדמים בטכנולוגיה תפעולית

ככל שאנו מתקדמים יותר לתחום הטכנולוגיה התפעולית (OT), חקר מעמיק של מושגים מתקדמים חושף אינספור חידושים ומורכבויות המגדירים נופים תעשייתיים מודרניים. מושגים מתקדמים אלה מתעמקים במתודולוגיות, הטכנולוגיות והאסטרטגיות המתוחכמות המיושמות כדי לייעל ולהבטיח פעולות תעשייתיות. חקירה מעמיקה זו מספקת שער לעתיד הטכנולוגיה התעשייתית, וחושף את הפוטנציאל להתפתחויות מהפכניות בתחום.

מערכות סייבר-פיזיקליות: שילוב של תהליכי חישוב, רשתות ותהליכים פיזיים

מערכות סייבר-פיזיקליות (CPS) מייצגות אינטגרציה מהפכנית של אלגוריתמים מבוססי מחשב, תקשורת רשת ותהליכים פיזיים. במערכות אלו, מחשבים ורשתות משובצות מנטרות ובקרה על התהליכים הפיזיים, כאשר לולאות משוב מאפשרות לתהליכים הפיזיים להשפיע על חישובים ולהיפך. אלה חיוניים להשגת רמות מתקדמות של אוטומציה, דיוק ויעילות, כשהם מרכזיים בהתפתחויות ב-Industry 4.0 ובאינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT).

חקירת מערכות סייבר-פיזיקליות חושפת את הפוטנציאל שלהן לשנות תעשיות על ידי הפעלת ניטור, ניתוח ובקרה בזמן אמת של תהליכים תעשייתיים. הבנה של CPS מסייעת במינוף היכולות שלהם לפיתוח פתרונות חדשניים ולשיפור הביצועים, האמינות והאבטחה של פעולות תעשייתיות.

האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT): מודיעין מקושר

האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT) הוא תת-תחום של IoT המתמקד ביישום של מכשירים, פלטפורמות ומערכות מחוברים זה לזה בסביבות תעשייתיות. IIoT משתמש בחיישנים, מפעילים ומערכות חכמות כדי לאסוף, לשתף ולנתח נתונים, מה שמאפשר קבלת החלטות משופרת, פרודוקטיביות מוגברת וניצול משאבים אופטימלי בהגדרות תעשייתיות.

צלילה עמוקה לתוך IIoT חושפת את כוחה הטרנספורמטיבי של מודיעין מקושר בתעשיות, ומאפשרת התקדמות באוטומציה, ניתוח ותפעול תעשייתי. הבנת המנגנונים, הטכנולוגיות והאסטרטגיות הטבועות ב-IIoT היא חיונית למינוף הפוטנציאל שלה להניע חידושים ושיפורים בתהליכים ומערכות תעשייתיות.

בקרת תהליכים מתקדמת (APC): שיפור היעילות והפרודוקטיביות של התהליך

בקרת תהליכים מתקדמת (Advanced Process Control: APC) כוללת מגוון של טכניקות בקרה מתוחכמות שנועדו לייעל את הביצועים של תהליכים תעשייתיים. APC משתמשת בניתוח, מודלים ואסטרטגיות בקרה מתקדמות כדי לשפר את היעילות, היציבות והאמינות של פעולות תעשייתיות, שיפור איכות המוצר והפחתת עלויות תפעול.

חקירה של מתודולוגיות בקרת תהליכים מתקדמת מספקת תובנות לגבי היישום והיתרונות שלהן באופטימיזציה של תהליכים תעשייתיים. ידע בטכניקות APC הוא חיוני לפיתוח ויישום אסטרטגיות בקרה המשפרות את יכולת ההסתגלות, ההיענות והביצועים של פעולות תעשייתיות, וסוללות את הדרך לפרקטיקות תעשייתיות בנות קיימא ויעילות.

למידת מכונה ב-OT: תובנות חזויות וקבלת החלטות אינטליגנטית

למידת מכונה (ML) ב-OT מיישמת אלגוריתמים ומודלים חישוביים כדי לנתח דפוסים ולקבל תחזיות או החלטות מבלי להיות מתוכנתים במפורש. ML מאפשר פיתוח מערכות חכמות המסוגלות ללמוד מנתונים, לספק תובנות ולייעל תהליכים תעשייתיים. הוא גורם מכריע בתחזוקה חזויה, אופטימיזציה של תהליכים וזיהוי חריגות, מה שמניע את ההתקדמות בטכנולוגיה התעשייתית.

התעמקות בלמידה חישובית ב-OT חושפת את היכולות של אלגוריתמים חכמים בשיפור פעולות תעשייתיות. הבנה של טכניקות ML ויישומה ב-OT חיונית לפיתוח פתרונות חכמים המשפרים את היעילות, האמינות והפרודוקטיביות של תהליכים תעשייתיים.

מחשוב קצה ב-OT: העצמת עיבוד וניתוח בזמן אמת

Edge Computing ב-OT מתייחס לתרגול של עיבוד נתונים ליד מקור יצירת הנתונים במקום להסתמך על מרכז נתונים מרכזי. זה חיוני עבור סביבות OT שבהן זמן אחזור נמוך ועיבוד בזמן אמת חיוניים. מחשוב Edge מאפשר זמני תגובה מהירים יותר, שימוש מופחת ברוחב פס ופרטיות ואבטחת נתונים משופרים.

Exploring Edge Computing מספק תובנות לגבי תפקידו בהפעלת עיבוד נתונים וניתוח נתונים בזמן אמת בסביבות תעשייתיות. מיומנות בטכנולוגיות ואסטרטגיות מחשוב קצה חיונית למינוף היתרונות שלהן בשיפור הביצועים וההיענות של מערכות OT.

תאומים דיגיטליים: העתקים וירטואליים לביצועים מיטביים

תאומים דיגיטליים מתייחסים להעתקים דיגיטליים של ישויות או מערכות פיזיות, המאפשרים ניטור, סימולציה ובקרה בזמן אמת. הם משמשים כמראה דינמית של אובייקטים או תהליכים פיזיים, ומספקים תובנות לגבי מצבם, תכונותיהם והתנהגותם. תאומים דיגיטליים מסייעים באופטימיזציה של התכנון, התפעול והתחזוקה של מערכות תעשייתיות, ומציעים תצוגה מקיפה של נכסים לאורך מחזור החיים שלהם.

חקר מפורט של תאומים דיגיטליים חושף את הפוטנציאל שלהם לחולל מהפכה בתעשיות על ידי מתן מבט הוליסטי של נכסים ותהליכים תעשייתיים. הבנת המנגנונים והיישומים של תאומים דיגיטליים היא חיונית לניצול היכולות שלהם כדי לשפר את הפעולות התעשייתיות ולהניע חידושים בטכנולוגיה תעשייתית.

השוואה בין טכנולוגיית מידע IT ל-OT

• מטרה ומיקוד: טכנולוגיית מידע (IT) וטכנולוגיה תפעולית (OT) הם שני תחומים נפרדים בתוך ארגון, כל אחד משרת תפקידים קריטיים אך שונים. בעוד ש-IT עוסק באחסון, אחזור, שידור ומניפולציה של נתונים, OT מתמקדת בשימוש במחשבים לניטור ובקרה של מכשירים ותהליכים פיזיים. IT עוסק בעיקר בנתונים: איסוף, עיבוד, אחסון והעברת מידע. IT חיוני לניהול מערכות מידע, תקשורת ומשרדים הקשורים לעסק. OT התמקד בניטור ובקרה של מכשירים פיזיים ופעולות תעשייתיות. מערכות OT מיועדות לעיבוד בזמן אמת לניהול ואוטומציה של מפעלי ייצור, רשתות אנרגיה ותהליכים תעשייתיים אחרים.
• התפתחות היסטורית: ה-IT התפתח מהצורך של עסקים לעבד כמויות גדלות והולכות של נתונים, תחילה באופן ידני ומאוחר יותר באמצעות מערכות מחשב. מקורו של ה-OT בצורך במערכות בקרה אוטומטיות בסביבות ייצור ותעשייתיות, מבודדות היסטורית ממערכות אחרות.
• דרישות מערכת: ב-IT יש התמקדות גבוהה בשלמות הנתונים, סודיות וזמינות (CIA). המערכות מתוכננות להיות גמישות וניתנות להרחבה. ב-OT, יש עדיפות לניטור ובקרה בזמן אמת של מכשירים פיזיים. זמינות ובטיחות המערכת הם לרוב בחשיבות עליונה.
• עיצוב רשת: ב-IT יש בדרך כלל מודל רשת היררכי ומובנה, המבוסס לרוב על פרוטוקולי אינטרנט סטנדרטיים. ה-OT מבודד היסטורית אך מאמץ יותר ויותר טכנולוגיות רשת סטנדרטיות. ה-OT דורש עיצובי רשת שטוחים ודטרמיניסטיים המותאמים לתקשורת בזמן אמת.
• חששות אבטחה: ה- IT מתמקד בהגנה על נתונים מפני גישה לא מורשית, הבטחת סודיות ושלמות. אבטחה ב-OT חייבת לא רק להגן על נתונים אלא גם להבטיח את הבטיחות והאמינות של התהליכים הפיזיים שהמערכות שולטות בהם.

עם עליית האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIoT), יש מגמה גוברת של התכנסות IT/OT, שבה מערכות IT משולבות עם מערכות OT כדי לאפשר בקרה וניתוח נתונים מרכזיים. 

• אתגרי ההתכנסות: אינטגרציה זו, תוך הבטחת יעילות ויכולות חדשות, מביאה אתגרים. האינטגרציה חושפת מערכות OT, מבודדות היסטורית, לאיומי סייבר. יש גם פער תרבותי, כאשר לאנשי IT ו-OT יש לרוב רקע, עדיפויות וגישות שונות.
• מקרה מבחן: מפעל חכם: במפעל חכם מודרני, מערכות IT מנהלות את הצד העסקי - חשבונאות, משאבי אנוש ולוגיסטיקה של שרשרת האספקה. לעומת זאת, מערכות OT שולטות על פסי הייצור, מערכות HVAC ומערכות הבטיחות. ככל שהמפעלים הללו מתקדמים יותר, הגבול בין IT ל-OT מתחיל להיטשטש. לדוגמה, ניתן לנתח נתונים שנאספו על ידי מערכות OT בקומת המפעל על ידי מערכות IT כדי לייעל את לוחות הזמנים של הייצור והתחזוקה, תוך הדגשת היתרונות והאתגרים הפוטנציאליים של שילוב IT/OT.

האחדת סביבות IT/OT (convergence)

הרעיון של התכנסות טכנולוגית אינו חדש. על ידי מתן אפשרות לטכנולוגיות שונות להשתלב ולפעול בצורה יעילה כמערכת אחת מגובשת, עסקים יכולים בדרך כלל לשפר את היעילות, להפחית שגיאות, לקצץ בעלויות, לשפר את זרימות העבודה ולהשיג יתרונות תחרותיים.

IT ארגוני היה זה מכבר מוקד של מאמצי התכנסות, ומביא יחדיו טכנולוגיות מרכזי נתונים שונות לעתים קרובות ותומכים בפעולה הדדית חלקה. אחת הדוגמאות להתכנסות היא הופעתה של תשתית מתכנסת IT -- מאוחר יותר התפתחה לתשתית היפר-קונברסיה. פיתוחים אלה ממזגים שרתים, אחסון, רשת וכלי ניהול נפרדים באופן מסורתי למוצר אחד, מגובש ומנוהל מרכזי.

הרעיון של התכנסות IT/OT שואף להביא ציוד והתקנים פיזיים (OT) לתחום הדיגיטלי (IT). זה אפשרי בגלל התקדמות כמו תקשורת מכונה למכונה, כמו גם הכנסת חיישני IoT מתוחכמים ומפעילים שניתן להתאים לציוד פיזי. התקנים אלה יכולים להשתמש בתקשורת אלחוטית על גבי פרוטוקולי רשת סטנדרטיים כדי להעביר את הנתונים הרלוונטיים מכל מערכת פיזית בחזרה לשרת מרכזי לצורך ניטור וניתוח. לאחר מכן ניתן להעביר את התוצאות של ניתוח זה בחזרה למערכת הפיזית כדי לאפשר פעולה אוטונומית יותר, לשפר את הדיוק, להועיל לתחזוקה ולשפר את זמן הפעולה.

התהליך משפיע על טכנולוגיות יומיומיות, כגון רכבים. התוספת של חיישנים, מפעילים ותקשורת סטנדרטית מאפשרת לרכב להעביר בזמן אמת נתוני מיקום, תנועה ומצב חזרה לנקודת איסוף לצורך ניתוח. במקביל, ניתן להעביר לרכב הוראות ונתונים בזמן אמת - כמו תנועה ומזג אוויר. זה יכול לעזור לנהג אנושי לקבל החלטות נהיגה טובות יותר, כגון מציאת מסלולים חלופיים או שירות לרכב לפני שמתרחשות תקלות. אבל סוג זה של התכנסות IT/OT היא גם הבסיס לטכנולוגיית רכב אוטונומי (נהיגה עצמית).

סוגי התכנסות IT/OT

התכנסות היא לא יוזמה או מאמץ בודדים. יוזמות התכנסות יכולות לקחת מגוון כיוונים בהתאם לצרכים ולמטרות של הארגון המסוים. ישנן שלוש קטגוריות עיקריות של התכנסות IT/OT:

• התכנסות תהליכים מכסה את ההתכנסות של זרימות עבודה. מחלקות IT ו-OT חייבות לתקן את התהליכים שלהן כדי להתאים אחת לשנייה ולוודא שפרויקטים חשובים מועברים. זוהי התכנסות ארגונית, העוסקת במבנה העסק הפנימי. לדוגמה, עסק עשוי לעקוב אחר תהליכים ספציפיים לאחסון והגנה על נתוני IT, אך תהליך זה עשוי להיות מותאם או מורחב עבור מערכות OT מתכנסות.
• התכנסות תוכנה ונתונים עוסקת בקבלת התוכנה והנתונים במשרד הקדמי לעבוד כדי לתת מענה לצרכי OT. זוהי התכנסות טכנית הכוללת את ארכיטקטורת הרשת של העסק. לדוגמה, ייתכן שה-IT יצטרך ליישם כלים חדשים כדי לאסוף נתוני OT ולשלב נתוני OT ו-IT לצורך ניתוח.
• התכנסות פיזית כוללת התכנסות או התאמה של מכשירים פיזיים בחומרה חדשה יותר כדי להתאים להוספת IT ל-OT המסורתי. זוהי התכנסות תפעולית, שבה החומרה עצמה מתעדכנת ומתוחזקת לאורך זמן. זה עשוי לכלול רכישת מערכות OT חדשות או הוספה של התקני שוק אחר כדי להקל על תקשורת נתונים ובקרה.

יותר ויותר, חיישנים ומערכות מחוברות, כגון חיישנים אלחוטיים ורשתות מפעילים, משולבים בניהול של סביבות תעשייתיות - כמו אלה לטיפול במים, חשמל ומפעלים. השילוב של אוטומציה, תקשורת ורשתות בסביבות תעשייתיות הוא חלק בלתי נפרד מה-IoT ולעיתים מכונה Industry 4.0.

סוגי עובדים, מפעילים ומהנדסים בסביבת OT

סביבות טכנולוגיות תפעוליות (OT) כוללות לרוב רשת מורכבת של מערכות המנהלות ומנטרות תהליכים פיזיים בתעשיות שונות. כתוצאה מכך, נדרש מגוון רחב של אנשי מקצוע על מנת להבטיח תפעול ותחזוקה חלקה של מערכות אלו. כל אחד מהם מביא מיומנויות ומומחיות ייחודיים. המטרה הקולקטיבית שלהם היא להבטיח שהמערכות יפעלו בצורה יעילה, מהימנה ומאובטחת. הכשרה מתמשכת והישארות מעודכנת בהתקדמות הטכנולוגית העדכנית ביותר היא קריטית בתחום המתפתח כל הזמן.

למרות שסביבות טכנולוגיה תפעולית נשלטות על ידי תפקידים טכניים, יש בהן גם בעלי תפקידים אחרים.

1. מהנדס מערכת בקרה

הכשרה טיפוסית:

• תואר ראשון בהנדסת בקרה, הנדסת חשמל או תחום קשור.
• הכשרה מיוחדת במערכות בקרה ספציפיות כמו SCADA, PLC או DCS.
• אישורים של ספקי מערכות בקרה או גופים בתעשייה מוכרים.

עיסוק יומיומי:

• תכנון, פיתוח ותחזוקה של מערכות בקרה.
• ניתוח נתוני מערכת כדי לשפר את הביצועים או לפתור בעיות.
• שיתוף פעולה עם מפעילים כדי להבטיח שהמערכות עומדות בדרישות התפעוליות.
• תמיכה טכנית לחומרה ולתוכנה של מערכת הבקרה.

2. מפעיל תהליך / מפעיל חדר בקרה

הכשרה טיפוסית:

• תואר או דיפלומה בתפעול תהליכים, הנדסה כימית או תחום קשור.
• הכשרה במקום העבודה היא חיונית, ולעיתים קרובות כוללת מפגשי אימון מבוססי סימולטור.

אישורים של איגודי תעשייה.

עיסוק יומיומי:

• מעקב אחר משתני תהליך באמצעות מערכות בקרה.
• התאם את פרמטרי התהליך כדי להבטיח ביצועים מיטביים.
• מענה לאזעקות ואי סדרים במערכת.
• תיאום עם צוותי תחזוקה במהלך הפסקות או הפרעות במערכת.

3. מהנדס רשת OT

הכשרה טיפוסית:

• תואר ראשון בהנדסת מחשבים, אבטחת רשת או תחום קשור.
• הסמכות כמו CCNA/CCNP של סיסקו או כאלה המתמקדות ברשתות תעשייתיות.

עיסוק יומיומי:

• תכנון, הטמעה ותחזוקה של תשתית רשת OT.
• לוודא אבטחת הרשת על ידי הטמעת חומות אש, פילוח ואמצעי אבטחה אחרים.
• פתרון בעיות רשת ושתף פעולה עם צוותי IT בעת הצורך.
• מעקב אחר ביצועי הרשת ובצע את ההתאמות הנדרשות.

4. מהנדס שירות בשטח

הכשרה טיפוסית:

• תואר או דיפלומה בהנדסת חשמל, הנדסת מכונות או תחום קשור.
• הכשרה או הסמכות ספציפיות של ספק עבור ציוד או מערכות מסוימות.

עיסוק יומיומי:

• התקנה, תחזוקה ותיקון של ציוד OT באתר.
• אבחון ופתרון תקלות בציוד.
• תיאום עם מפעילי חדרי הבקרה במהלך פעולות תחזוקה.
• המלצות לשדרוג או החלפות ציוד.

5. טכנאי אחזקה

הכשרה טיפוסית:

• הכשרה מקצועית בתחום קשור.
• הכשרה בתחזוקת ציוד ספציפי, ניתנת לרוב על ידי יצרן הציוד.

עיסוק יומיומי:

• בדיקה ותחזוקה קבועים של ציוד OT כדי להבטיח פעולה מיטבית.
• תיקון או החלפת רכיבים פגומים.
• תיעוד פעילויות תחזוקה וקשר עם צוותי מלאי לחלקי חילוף.
• תיאום עם מפעילי חדרי בקרה ומהנדסי שטח במהלך משימות תחזוקה.

6. קצין בטיחות

הכשרה טיפוסית:

• תואר ראשון או שני בבריאות תעסוקתית, בטיחות או תחום קשור.
• הסמכות כמו מומחה בטיחות מוסמך (CSP) או טכנולוג בריאות ובטיחות תעסוקתי (OHST).

עיסוק יומיומי:

• מעקב ואכיפת פרוטוקולי בטיחות בסביבת OT.
• ערוך ביקורות ובדיקות בטיחות שוטפות.
• הדרכת עובדים על נהלי בטיחות ופרוטוקולי תגובה לשעת חירום.
• חוקר אירועי בטיחות וממליץ על שיפורים.

7. מומחה אבטחת איכות/בקרה

הכשרה טיפוסית:

• תואר באבטחת איכות, הנדסת תעשייה או תחום קשור.
• הסמכות כמו מהנדס איכות מוסמך.

עיסוק יומיומי:

• מעקב אחר תהליכים כדי להבטיח שהם עומדים בתקני איכות שנקבעו.
• שיתוף פעולה עם מפעילי תהליך כדי לייעל את התפעול.
• ביצוע ביקורות סדירות ובדיקות איכות על מוצרים או תפוקות.
• חקירה ופתרון בעיות הקשורות לאיכות.

8. מפקח/מנהל הפקה

הכשרה טיפוסית:

• תואר במנהל עסקים, הנדסת תעשייה או תחומים קשורים.
• ניסיון בתעשייה הספציפית או בסביבת OT יכול להיות חיוני.

עיסוק יומיומי:

• פיקוח על הפעילות היומיומית של צוות הייצור או התהליך.
• תיאום צוותים שונים כדי להבטיח תפעול חלק.
• טיפול בהפרעות תפעוליות.
• דיווח מדדי ייצור ושאיפה לשיפור מתמיד.

9. מנהל מפעל/מפעל

הכשרה טיפוסית:

• תואר ראשון או שני במנהל עסקים, ניהול תעשייתי או הנדסה.
• ניסיון של מספר שנים בתפעול או ניהול מפעלים.

עיסוק יומיומי:

• פיקוח על הפעילות הכוללת של המתקן.
• ניהול תקציבים, כוח אדם ומשאבים.
• תיאום עם כל המחלקות כדי להבטיח התאמה ליעדים הארגוניים.
• טיפול בקבלת החלטות ברמה גבוהה לגבי תפעול מפעל, שיפורים והרחבות.

10. אדריכל מערכות (ספציפי ל-OT)

הכשרה טיפוסית:

• תואר ראשון או שני במדעי המחשב, הנדסת מערכות או תחום קשור.
• הסמכות או הכשרה הקשורות למערכות ופלטפורמות OT ספציפיות.

עיסוק יומיומי:

• תכנון המבנה הכולל של מערכות OT, תוך עמידה בדרישות הנוכחיות והעתידיות כאחד.
• שיתוף פעולה עם מהנדסי רשת ומערכות בקרה כדי ליישם תכנונים.
• עדכון ארכיטקטורת מערכות בתגובה להתקדמות טכנולוגית או צרכים ארגוניים.
• התמודדות עם כל אתגרי שילוב המערכת.

11. מומחה רכש

הכשרה טיפוסית:

• תואר במנהל עסקים, ניהול שרשרת אספקה או תחום דומה.
• הסמכות כמו מקצוען רכש מוסמך יכולות להיות יתרון.

עיסוק יומיומי:

• טיפול ברכישת ציוד, חלקים או שירותים חיוניים לסביבת ה-OT.
• משא ומתן על חוזים ומחירים עם ספקים.
• מעקב אחר רמות המלאי והזמן מחדש אספקה לפי הצורך.
• וידוא אספקה בזמן ואיכות של פריטים שנרכשו.

12. מומחה לאיכות הסביבה

הכשרה טיפוסית:

• תואר במדעי הסביבה, אקולוגיה או תחום קשור.
• אישורים מארגוני סביבה מוכרים.

עיסוק יומיומי:

• מעקב אחר ההשפעה הסביבתית של פעילות המפעל.
• עמידה בתקנות ובתקנים סביבתיים.
• שיתוף פעולה עם צוותי תפעול כדי למזער את טביעת הרגל הסביבתית.
• ביצוע הערכות השפעה סביבתית עבור פרויקטים חדשים או הרחבות.