אבטחה פיזית (Physical security)

אבטחה פיזית 'זוכה' בדרך כלל לעדיפות נמוכה מאוד בכל הנוגע לאנשי אבטחת מידע, מכיוון שלכאורה, יש לאבטחה הפיזית 'אחראי אחר', נדרש ידע 'אחר', טכנולוגיות אחרות ו'כאב ראש אחר'. לעתים קרובות מתעלמים ממנה ומרבית הארגונים נוטים להתמקד יותר ב'אמצעי אבטחה מוכווני טכנולוגיה' (Harris, 2013) כדי למנוע התקפות פריצה.

אבטחה פיזית מתארת אמצעי אבטחה אשר נועדו לשלול גישה בלתי מורשית למתקנים, ציוד ומשאבים ולהגן על כוח אדם ורכוש מפני נזק או נזק (כגון ריגול, גניבה או פיגועים). אבטחה פיזית כוללת שימוש בכמה שכבות של מערכות תלותיות הדדיות שיכולות לכלול מעקבים במעגל סגור, מאבטחים, חסמי הגנה, מנעולים, בקרת גישה, איתור פריצות היקפי, מערכות הרתעה, הגנה מפני אש, ומערכות אחרות שנועדו להגן על אנשים ורכוש.

על מעצבי אבטחה, אדריכלים ואנליסטים לאזן בין בקרות אבטחה כנגד סיכונים, תוך התחשבות בעלויות של מפרט, פיתוח, בדיקה, יישום, שימוש, ניהול, פיקוח ושמירה על הבקרות, יחד עם סוגיות רחבות יותר כמו אסתטיקה, זכויות אנוש, בריאות ובטיחות, נורמות או מוסכמות חברתיות. אמצעי אבטחת גישה פיזית המתאימים לכלא ביטחוני גבוה או לאתר צבאי עשויים להיות בלתי הולמים במשרד, בבית או ברכב, אם כי העקרונות דומים.

 

 

מטרה

שיקולי מערכת אבטחה פיזית אלה אינם חקוקים באבן, וארגונים שונים או משתמשים שונים, או ספקים שונים, עשויים לתעדף אותם בצורה שונה. הפגיעויות, האיומים ואמצעי הנגד הקשורים להגנה פיזית על נכסי המידע הרגישים של הארגון הם מרובים, עלינו לזהות את הסיכונים למתקנים, נתונים, מדיה, ציוד, מערכות תמיכה ואספקה בכל הקשור לאבטחה פיזית. ההבדלים בראייה ובחשיבות יבואו לידי ביטוי בהיבטים רבים:

 

1. הגדרת דרישה: קביעה באיזו מידה נושא יהיה מוגן היא השלב הראשון והחשוב ביותר בבניית מערכת אבטחה פיזית, והיא משפיעה ישירות על החשש השני בגודלו, העלות.

2. עלות: לאחר שתקבעו את היקף הפרויקט ותכניתו, תוכלו לקבוע את עלות מערכת האבטחה הפיזית ולהשוות אותה לפריט המוגן בפועל. עלות היא השורה התחתונה עבור מתכננים רבים, אך התמקדות בעלות בלבד יכולה להיות מלכודת מפתה לסמוך עליה.

3. קלות התקנה: הקושי בהתקנה ותחזוקה של מערכת האבטחה הפיזית יכול להכניס שכבות מרובות של מורכבות. חורי אבטחה יכולים לגדול באופן זמני במהלך ההתקנה והתחזוקה של המערכת, ולכן המהירות היא המהות.

4. שיבוש הפעילות בארגון: מערכת האבטחה חייבת להיות גמישה ומקיפה מספיק כדי לתת את הדעת לכל הפעילויות הפרוצדורליות של מתקן, ולאפשר את המשך פעילותו במינימום של הפרעה. במהלך הפעילות השוטפת של מתקן, פעילויות אבטחה מסוימות עשויות לשנות את הזרימה השגרתית של אנשים וחומרים.

5. מערכות גלויות וסמויות: לרמת האבטחה הרצויה הגלויה יש כמה השלכות פסיכולוגיות מעניינות בכל הנוגע להרתעת פולשים. נרצה שהיריבים יראו כמה אלמנטים ביטחוניים, כמו רובים מותקנים על הקיר, מכיוון שמערכות גלויות אלו ירתיעו מספר מסוים של מסיגי גבול מזדמנים.

6. מורכבות פונקציות הבקרה: הציבור חושב על אבטחה כקצין ביטחון בבית שמירה עם מספר צגי צפייה, ושהיקף פונקציות הבקרה הוא כפתור אדום גדול על הקיר או הדלפק שעל השומר ללחוץ עליו אם הוא רואה משהו חשוד .

7. גמישות ומדרגיות: ארגונים מעטים נהנים ממשימה ומרחב עקבי וארוכי טווח - רובם צריכים לשנות בגודל ולעתים קרובות בהיקפים. המשמעות היא שמערכת האבטחה חייבת להיות מסוגלת גם להרחבה, מיקום מחדש ושינוי גודל.

המטרה העיקרית היא לספק אבטחה של כל הנכסים עם חיי אדם בראש סדר העדיפויות שלו.

 

 

דרישות האבטחה

ההסתברות וההשפעה יהיו חלק מהדו"ח שיימסר אם תתייעץ עם כל רשת על מה יכול לקרות.

האבטחה הפיזית עשויה לכלול צעדים מגוונים מאוד. מחסימת הקישוריות של מכשירים בפועל, ביטול של Port (כניסה), חסימה פיזית של כניסה לחדר, ניתוק לוגי של היציאה, ניתוק חשמל ליציאה וכו'. ניתן גם לנעול את היציאה עם מנעול ומפתח ממשיים.

 

• איומים: רעידות אדמה טבעיות/סביבתיות, שיטפונות, סופות (כלומר, רעמים, ברד, ברקים, חשמל, שלג, קרח), סופות טורנדו, הוריקנים, התפרצויות געשיות, שריפות טבעיות, טמפרטורות קיצוניות, לחות גבוהה, קריסת מבנים.

• מערכות אספקה: הפסקות תקשורת, הפסקות חשמל, תקלות חשמל, נחשולי חשמל), פריצה לצנרת החשמל.

• פיצוצים מעשה ידי אדם: עובדים ממורמרים, גישה לא מורשית (כלומר, האקרים, קרקרים), שגיאות עובדים, הצתות/ שריפות, חבלה, דליפות מסוכנות/רעילות, זיהום כימי, קוד זדוני, ונדליזם וגניבה, הונאה ומעילה, פולשים, מעשים לא מכוונים (כלומר, משקאות שנשפך, שקעי חשמל עמוסים מדי).

• אירועים פוליטיים: הפצצות, התקפות טרור, ריגול, מהומות או הפרות סדר אזרחיות, שביתות.

 

 

סביבת הגנת מידע

גישה שכבתית

מכשירים רבים יכולים להגן על אזור:

• מצלמות

• כלבים

• גָדֵר / חומה

• שומר / מאבטח

 

אחרי הגדר נוכל לשים:

• עוד מצלמה

• עוד שומר

 

המטרה של התוקף: "מתחילים מבחוץ ומתקדמים פנימה". דרך החשיבה והמסר העיקרית היא גישת השכבות.

 

 

 

• ההיקף הוא השטח המקיף את הבניין. לרבות מדרכות, כבישים וכל אזור שנמצא מיד מחוץ לשטח הבניין.

• שטחי הבניין כוללים את השטח בתוך ההיקף המקיף את הבניין (כלומר, שטחי דשא) וכן את המחסומים הפיזיים.

• בכניסה לבניין כל נקודות הכניסה לבניין, כגון כניסות ברורות כמו דלתות וחלונות, וגם כניסות לגגות, מדרגות מילוט אש או אזורי כניסה לא נפוצים אחרים.

• בתוך הבניין, אבטחה פיזית כוללת הגנה על קומות או חללי משרד המכילים מידע רגיש ועל מרכז הנתונים או חדר השרתים.

• בתוך משרד, יש להגן בצורה משביעת רצון על משאבים כמו ציוד, מדיה ומסמכים.

 

דוגמאות למנגנוני הגנה שנוכל להשתמש בהם בכניסה לבניין:

 

1. בקרת כניסה: תגים: אם מישהו עובר את הדלת, עליו לשאת זיהוי,

2. חתימה על הסכמה לכך שאתה נכנס למיקום מאובטח

3. לוקח תעודת זהות

4. חייב לעבור דרך אנשי אבטחה

 

אמצעי אבטחה פיזי בתוך הבניין:

 

• חסימת כניסה לחלקים ולחדרים שונים: לא כולם צריכים גישה לכל מקום גם אם העבודה שם. מדיניות המגדירה מי יכול לגשת לאן, ואיך.

• דלתות הדורשות סגירה על מנת שאחרת תיפתח ותאפשר המשך.

• פעולות שניתן לבצע רק אם מבוצעת פעולה פיזית נוספת – למשל. סיבוב מפתחות, לחיצה על כפתורים שולחנות נפרדים וכו'.

 

Crime prevention through environmental design (CPTED)

 

מניעת פשיעה באמצעות עיצוב סביבתי (CPTED) היא גישה רב-תחומית להרתעת התנהגות פלילית באמצעות עיצוב סביבתי. אסטרטגיות CPTED מסתמכות על היכולת להשפיע על החלטות עבריינים הקודמות למעשים פליליים. CPTED נטבע ונוסח במקור על ידי הקרימינולוג C. Ray Jeffery, התפרסם כמושג במהלך שנות ה-60. רבות מהתוכניות והפרקטיקות שהוקמו ב- CPTED אומצו בעולם על ידי שוטרים ואנשי אבטחה.

 

מניעת פשיעה באמצעות עיצוב סביבתי (CPTED) היא גישה רב-תחומית להרתעת התנהגות פלילית באמצעות עיצוב סביבתי. אסטרטגיות CPTED מסתמכות על היכולת להשפיע על החלטות עבריינים הקודמות למעשים פליליים.

 

בשנות ה-90, הוקם איגוד CPTED בינלאומי (ICA) ויוזמות שונות מתנהלות לקביעת קריטריונים סטנדרטיים להסמכת CPTED.

 

עקרונות ההרתעה

 

מטרת שיטות ההרתעה היא לשכנע תוקפים פוטנציאליים כי מתקפה מוצלחת אינה סבירה בגלל הגנות חזקות.

שכבת האבטחה הראשונית בקמפוס, בניין, משרד או מרחב פיזי אחר עושה בשלטי אזהרה או מדבקות, גדרות, מחסומי רכב, מגבילי גובה הרכב, נקודות גישה מוגבלות, תאורת אבטחה ותעלות.

 

1. גבולות פיזיים - מחסומים פיזיים כמו גדרות, קירות ומחסומי רכב פועלים כשכבת הביטחון החיצונית ביותר. הם משמשים למניעת התקפות, או לפחות לעיכובם, ומתפקדים גם כגורם הרתעה פסיכולוגי על ידי הגדרת היקף המתקן וגורם לפריצות להיראות קשות יותר. גידור גבוה ומעליו תיל, חוטים המשלבים דוקרני מתכת מונחים לרוב על היקף הנכס, בדרך כלל עם שילוט מסוג כלשהו המזהיר אנשים לא לנסות להיכנס. עם זאת, בחלק מהמתקנים המטילים קירות / גידור היקפיים לא יתאפשר (למשל בניין משרדים עירוני הצמוד ישירות למדרכות ציבוריות) או שהוא עשוי להיות בלתי מתקבל על הדעת מבחינה אסתטית (למשל להקיף מרכז קניות עם גדרות גבוהות ומעליו תיל גילוח); במקרה זה, היקף האבטחה החיצוני יוגדר כקירות / חלונות / דלתות של המבנה עצמו.

 

אנשים מגנים על טריטוריה שהם מרגישים שהיא שלהם ולאנשים יש כבוד מסוים לטריטוריה של אחרים. CPTED מעודד שימוש בתכונות פיזיות המבטאות בעלות, כגון גדרות, טיפולי מדרכה, שלטים, תחזוקה טובה, וגינון. זיהוי פולשים הרבה יותר קל במרחב מוגדר היטב. התחזוקה מאפשרת את המשך השימוש בחלל לייעודו. הידרדרות בתחזוקת השטח שדורש הגנה מעידה על חוסר אכפתיות וסובלנות לפלישה.

 

2. מחסומים משולבים - מחסומים נועדו בדרך כלל לדכא איומים מוגדרים, ונחשבים כחלק אינהרנטי מקודי בנייה. מלבד איומים חיצוניים, ישנם איומים פנימיים של שריפה, נדידת עשן וכן חבלה. מחסומי אש לשנאים של מתח גבוה יכולים להיות דוגמאות לקירות המיועדים לעמוד בו זמנית שריפה, בליסטיקה וסדיקה כתוצאה מהתפוצצות שנאי. בבניינים עשויים להיות חסמים פנימיים להתמודדות עם  נשק, אש וחום. דוגמה לכך היא דלפק בתחנת משטרה או בשגרירות, שם הציבור רשאי לגשת לחדר אבל לדבר דרך זכוכית ביטחון לעובדים.

3. הַשׁגָחָה - פולשים לא רוצים להיראות. מעקב הוא כלי עיקרי בהגנה על מרחב. סביבה שבה הדיירים יכולים להפעיל רמה גבוהה של שליטה חזותית מגדילות את הסבירות של זיהוי מעשים פליליים שייצפו וידווחו. הטמעת מאפיינים פיזיים, ביצוע פעילויות ואיתור אנשים בדרכים הממקסמות את היכולת לראות את המתרחש מרתיע את הסיכויים לביצוע הפשע. כך למשל ניתן לתכנן גינון ותאורה כדי לקדם מעקב טבעי בתוך המבנה ומבחוץ על ידי עוברי אורח. גם מעקבים נראים לעין כמו טלוויזיה במעגל סגור (CCTV) או סיורי אבטחה מאורגנים, משמשים לעתים קרובות כגורם הרתעה נוסף.

 

4. הסרת מסתורים טבעיים - צורת הרתעה עיקרית נוספת שניתן לשלב בתכנון מתקנים היא להימנע מחסמי צפייה. הפחתת כמות הצמחייה הצפופה והגבוהה בגינון כך שתוקפים לא יוכלו להסתיר את עצמה בתוכה, או הצבת משאבים קריטיים באזורים בהם הפורצים יצטרכו לעבור בשטח פתוח ופתוח כדי להגיע אליהם.

 

5. תאורת אבטחה - פורצים נוטים פחות להיכנס לאזורים מוארים מחשש להיראות. בפרט, דלתות, שערים וכניסות אחרות צריכות להיות מוארות היטב כדי לאפשר התבוננות מקרוב באנשים שנכנסים ויוצאים. יש לוודא שימוש בספק כוח מגבה, כך שאורות האבטחה לא ייכבו אם החשמל ינותק. נדרשת תאורה רציפה, ויש לוודא חפיפה בהארה ו/או תאורה אקטיבית (נדלקת בזיהוי תנועה).

 

6. גילוי פריצות ומעקב אלקטרוני - ניתן להתקין מערכות אזעקה להתראה במקרה של גישה לא מורשית. מערכות אזעקה פועלות לצד מחסומים פיזיים, מערכות מכניות ומאבטחים, ומשמשות להפעלת תגובה כאשר הופרו שיטות אבטחה אלה. הם מורכבים מחיישנים היקפיים, חיישני תנועה, חיישני מגע וגלאי שבירות זכוכית.

 

7. מעקב וידאו - מצלמות מעקב יכולות להוות הרתעה כאשר הן ממוקמות במקומות גלויים מאוד והן מועילות להערכת אירועים ולניתוח היסטורי. לדוגמה, אם נוצרות אזעקות ויש מצלמה במקום, אנשי האבטחה מעריכים את המצב באמצעות הזזת המצלמה. במקרים בהם התקפה כבר התרחשה ומצלמה במקום בנקודת ההתקפה, ניתן לבדוק את הסרטון המוקלט. ניטור 

 

בקרת גישה

 

כניסות, יציאות, גידור וגינון הממוקמים כהלכה יכולים לשלוט בזרימה או להגביל את הגישה לרגל ולרכב כאחד. תנועה בדרכים שמרתיעות פשיעה. רוב הפולשים ינסו למצוא דרך בלתי מוגבלת לתוך אזור. הגבלת הגישה מרחיקה אותם לגמרי או מסמנת אותם כפולשים.

שיטות בקרת גישה משמשות לפיקוח ובקרה על התנועה דרך נקודות גישה ואזורים ספציפיים במתקן המאובטח. זאת, באמצעות מגוון מערכות כולל מעקב טלוויזיה במעגל סגור, כרטיסי זיהוי, מאבטחים, קוראים ביומטריים, ומערכות בקרה אלקטרוניות / מכניות כמו מנעולים, דלתות, קרוסלות ושערים.

 

8. מערכות בקרת גישה מכניות - מערכות בקרת גישה מכניות כוללות קרוסלות, שערים, דלתות ומנעולים. שליטת מפתח במנעולים הופכת לבעיה באוכלוסיות משתמשים גדולות. מקשים נעשים במהירות בלתי ניתנים לניהול, מה שמאלץ לעתים קרובות את אימוץ בקרת הגישה האלקטרונית.

9. מערכות בקרת גישה אלקטרוניות - בקרת גישה אלקטרונית מנהלת אוכלוסיות משתמשים גדולות, ובקרה על מחזורי חיי המשתמש של משתמשים, זמנים, תאריכים ונקודות גישה פרטניות. לדוגמה, זכויות הגישה של המשתמש עשויות לאפשר גישה בין השעות 0700 ל- 1900, שני עד יום שישי, ותוקפן יפוג בעוד 90-Day. מערכות בקרת גישה אלה מתממשקות לרוב עם קרוסלות לבקרת כניסה בבניינים כדי למנוע גישה לא מורשית. השימוש בקרוסלות מצמצם גם את הצורך של אנשי אבטחה נוספים לפקח על כל אדם שנכנס לבניין ומאפשר תפוקה מהירה יותר.

ניתן להגיע לשכבת משנה נוספת של הגנה על בקרת גישה מכנית / אלקטרונית על ידי שילוב מערכת ניהול מפתחות לניהול החזקה ושימוש של מפתחות מכניים למנעולים או רכוש בתוך בניין או קמפוס.

10. מערכות זיהוי ומדיניות גישה - צורה אחרת של בקרת גישה (פרוצדורלית) כוללת שימוש במדיניות, תהליכים ונהלים לניהול הכניסה לתחום המוגבל. דוגמא לכך היא פריסת אנשי אבטחה המבצעים בדיקות לצורך כניסה מורשית בנקודות כניסה קבועות מראש. צורה זו של בקרת גישה מתווספת בדרך כלל על ידי צורות קודמות של בקרת גישה (כלומר בקרת גישה מכנית ואלקטרונית), או התקנים פשוטים כמו מעבר פיזי.

אנשי ביטחון

11. שומר מפעל פרטי - אנשי אבטחה ממלאים תפקיד מרכזי בכל שכבות הביטחון. כל המערכות הטכנולוגיות המופעלות על מנת להעצים את האבטחה הגופנית אינן מועילות ללא כוח ביטחון אשר מיומן בשימוש ובתחזוקתן, ויודע כיצד להגיב כראוי להפרות אבטחה. אנשי אבטחה מבצעים פונקציות רבות: מתקני סיור, ניהול בקרת גישה אלקטרונית, תגובה על אזעקות, מעקב וניתוח קטעי וידיאו.

 

מיקום האתר

 

שיקולי מיקום האתר מחייבים מספר בחינות:

 

1. האם לארגון יש דאגות אבטחה פיזיות ספציפיות הנובעות ממיקום המתקן?

2. האם הוא פגיע לפשע, מהומות, הפגנות או פיגועי טרור?

3. האם הוא פגיע לאסונות טבע? חשוף לשיטפונות? חשוף במיוחד לרעידת אדמה?

4. היכן הוא ממוקם ביחס למבנים סמוכים ו/או עסקים אחרים? האם הוא ממוקם ליד מפעל כימיקלים?

5. כמה המתקן קרוב לסוגים אחרים של איומים? נמל התעופה הקרוב ביותר? הכביש המהיר? מזבלה? בסיס צבאי?

6. מהם השיעורים והסוגים השונים של הפשיעה בסביבה?

7. איזה סוג של מענה חירום קיים באזור?

8. האם מכבי האש או רכבי חירום אחרים יכולים להגיב בטווח זמן מקובל?

 

החשיבות של שאלות אלו היא קריטית לבחירת אתר. מטבע הדברים, לא בכל מקרה אלה ייענו, אך עלינו לשאוף לעמוד בתשובות טובות וחיוביות לכל היעדים הללו.

 

למרבה הצער, העלות היא מניע מרכזי שעלול לגרום לנו להתעלם מכמה מהיבטים אלה. אבל זו חובתנו לוודא שלא נעשה זאת.

 

השפעות בנייה

 

על מנת לנתח מה\איך והיכן לבצע פעולה, יש לקחת בחשבון את הנקודות הבאות:

• נקודות כניסה

מערכות תמיכה בתשתיות (לדוגמה, שימוש בשני ספקים כדי להבטיח קישוריות, או 2 ספקי חשמל להבטחת חשמל או גנרטורים).

• חשמל

• חימום, אוורור, מיזוג אוויר (וקירור)

• אזורים רגישים פנימיים או מדורגים

• מחשוב נייד

• שבילי חירום

הגנה שכבתית

• הגנה שכבתית היא המטרה

• פרדיגמת אבטחת הסייבר הנוכחית היא לשמור על גישה מרובדת

 

• דוגמאות של מחסומי הגנה:

  o אדריכלות נוף

  o גדרות או מבני קירות

  o שומר

 

אם הפורץ יכול לעקוף שכבה אחת של פקדים, שכבת הפקדים הבאה אמורה לספק יכולות הרתעה או זיהוי נוספות

 

• גדר מגנה על ההיקף.

  o פגיעות: שער לא נעול

  o התקפה: הפורץ נכנס דרך שער לא נעול בזמן הסגירה

• נקודות הכניסה לבניין מוגנות באמצעות מערכת בקרת כניסה באמצעות כרטיסים.

  o פגיעות: לצוות הניקיון יש כרטיסי תג לגישה אך אינו מאומן בשיטות אבטחה

  o התקפה: פולש נכנס לבניין על ידי "הסתערות" עם צוות הניקיון; צוות הניקיון אינו עוצר או מפקפק באדם

• בתוך הבניין מערכת בקרת כניסה באמצעות כרטיסים מגנה על המעליות ומנעולי דלתות מאבטחים את חדרי המדרגות.

  o פגיעות: כדי להימנע מהמתנה למעלית או להגניב סיגריה בחדר המדרגות, עובדים מנחים לפתוח את דלתות חדר המדרגות

  o התקפה: פולש נכנס דרך חדר מדרגות לא נעול

• דלתות המשרד מאובטחות גם במנעולים.

  o פגיעות: הדלת נסגרת אך העובד אינו מבטיח שהיא אכן נסגרה כל הדרך.

  o התקפה: פולש דוחף את הדלת בקלות (בשלב זה, הפורץ הצליח להביס את בקרת האבטחה ולהרוויח גישה למשרד של עובד)

• בתוך המשרד, העובד נעל את כל המידע הרגיש בכספת משרדית.

  o פגיעות: העובד לא הכניס את כל המידע לכספת או לא סגר את הכספת כראוי

  o תקיפה: למרות שהמידע הושאר מחוץ לכספת, התוכן שלו לא היה רגיש.

(העובד אכן תרגל אבטחה טובה על ידי הכנסת כל המידע הרגיש לכספת וסגירה נכונה של הכספת. לרוע המזל של הפורץ, לכספת מנעול קומבינציה אבטחה גבוהה שלא ניתן לעקוף בקלות.

 

 

בקרות

• בקרת גישה (מנעולים ומפתחות)

• פיזי (מנעולי גדרות, טלוויזיה במעגל סגור, שמירה, ביומטריה)

• ניהולי (תגים, ביגוד, נהלים, תרגילים, בקרת גישה)

• טכני (אזעקות, לחות, AC, מצלמות חום)

 

סוגי בקרות:

 

• מונעת – מונעת - כגון כלבי שמירה

• בלש – מגלה גלאי תנועה, יומני ביקורת, טלוויזיה במעגל סגור

• מתקן – מתקנת גלאי אש\מטפים – היו מגיבים לאירוע.

• הרתעה – גדרות הרתה, אנשי אזעקה

• שחזור –- גיבוי מתקנת

• פיצוי - ניטור או פיקוח

 

חשוב לזכור, משפחות בקרה נוספות עשויות לכלול מנעולים, מנעולים מכניים, מנעולי צופן - מנעולים ניתנים לתכנות, מנעולי מכשירים.

גידור שרשרת (Chain-Link Fencing)

 

• קיימים מפרטים ברורים לגדרות

• חלק עליון עם תיל

• הגדר חייבת להיות מתוחה ומהודקת היטב לעמודי פלדה או בטון

• מפרט גובה המתאימים לצרכים

• מיקום באזורים סבירים

 

יש תקנות ומפרט לאבטחה פיזית כמו גדר שרשרת, מגן עליון עבורה, צריך להיות בגובה נאות וכו'. גדר יכולה להיות מחסום פיזי יעיל למדי. למרות שמטרתה 'רק'  לעכב פולשים בניסיונות הגישה שלהם, היא יכולה לפעול כגורם מרתיע פסיכולוגי בכך שהיא אומרת לעולם שהארגון רציני בהגנה על עצמו.

 

גדרות בגובה 3-4 מטר מרתיעות רק מסיגי גבול מזדמנים.

גדרות בגובה 7 מטר נחשבות גבוהות ומקשות מאוד.

גדרות בגובה 8 מטרים מרתיעות לעתים קרובות את הפולש הנחוש יותר.

צבא ארה"ב פרסם הנחיות לאבטחה פיזית במדריך שדה (FM) 3-19.30

 

שער

 

מוגדר כמחסום נע. מהווה חלק ממערכת חומה או גדר השולטת בכניסה ו/או יציאה של אנשים או כלי רכב ומשלימים את היקפו של אזור מוגדר.

 

1. לשערים יש ארבעה סיווגים:

2. שימוש למגורים - Class I

3. שימוש מסחרי - Class II, שבו צפויה גישה לציבור הרחב; דוגמאות כוללות כניסה לחניון ציבורי, קהילה מגודרת או מתקן לאחסון עצמי

4. שימוש תעשייתי - Class III, שבו צפויה גישה מוגבלת; דוגמה לכך היא כניסה לנכס במחסן שלא מיועדת לשרת את הציבור הרחב

5. Class IV גישה מוגבלת; זה כולל כניסה לכלא שמנוטרת באופן אישי או באמצעות מעגל סגור

קיים גם סיווג של דלתות מוסך, וילונות, שערים ומפעילים ומערכות של תריסים וחלונות.

 

 

בולארד

• בולארדים נראים בדרך כלל כמו עמודי בטון נמוכים מחוץ לבניינים

• הם ממוקמים בין הבניין לחניון

• בין המבנה לכביש פתוח העובר סמוך לקיר חיצוני

• ניתן להלביש על ידי פרחים או אורות כדי לרכך את המראה ולהגן על הסביבה לא פחות

• ניתן להשתמש בהם כדי לכוון תנועה רגלית או תנועת מכוניות.

 

תְאוּרָה

 

• התאורה תותקן באופן שלא תסנוור.

• התאורה צריכה להיות מתמשכת ומפוזרת באופן שווה 

• ללא אזורים מתים בין האורות, ושכל האזורים שבהם אנשים יכולים ללכת צריכים להיות מוארים כראוי.

• קיים תקן NIST

 

הרתעה על ידי זיהוי

 

• מערכות זיהוי חדירה היקפית (IDS)

• מכשירי מעקב

• טלוויזיה במעגל סגור (CCTV)

 

 

רמות טלוויזיה במעגל סגור:

 

• זיהוי הוא היכולת לזהות נוכחות של חפץ.

• הכרה היא היכולת לקבוע את סוג האובייקט.

• זיהוי הוא היכולת לקבוע פרטי אובייקט.

 

מכיוון שהמעקב מבוסס על תפיסה חושית, מכשירי מעקב פועלים בדרך כלל בשילוב עם שומרים או מנגנוני ניטור אחרים כדי להרחיב את היכולות וטווח התפיסה שלהם. מערכת טלוויזיה במעגל סגור היא מכשיר ניטור נפוץ ברוב הארגונים. לפני רכישה ויישום יש לשקול:

• מטרה

• סוג המערכת וסוג המצלמה

• שדה הראייה

• כמות התאורה

• אינטגרציה עם בקרות אבטחה אחרות

קחו בחשבון שקיימים הרבה סוגי מצלמות ופתרונות שונים, צמודי קיר, קבועים, כיפה משולבת ועוד רבים.

 

Security Guards

 

בטיחות באש

משולש האש

 

מערכות כיבוי אש עובדות כדי להוציא לפחות אחד מהפקטורים: חום, חמצן וחומר בערה.

 

סוגי גלאים

גלאי חום: גלאים אשר מודדים באופן קבוע את הטמפ' בסביבה הקרובה לגלאי. גלאי החום משלב שתי אופני גילוי: האחד מדידה קבועה של הטמפ' והשני קצב עליית הטמפ'. גלאי החום מותקנים בד"כ במקום גלאי העשן במקומות אשר סביר להניח שגלאי העשן יגרמו לאזעקת שווא כמו מטבחים וחדרי גנרטור.

 

גלאי החום הינם תקן מחייב בבנייה החדשה בישראל מה שאנו מכירים תחת השם מתז מים או ספרינקלר. רכיב זה מתוכנן להמטיר מים בכל מצב בו הטמפרטורה בבניין עולה על הטמפרטורה שנקבעה עבורו מראש. כלומר, בעת שריפה המערכת מסייעת בכיבויה או לכל הפחות מאריכה את זמן המילוט מהבניין.

 

במתז המים מורכבת קפסולה המכילה נוזל. הקפסולה חוסמת כדור שסותם צינור מים. בעת עליית הטמפרטורות הנוזל מתפשט ומפוצץ את המיכל המאחסן אותו. עם התפוצצות המיכל הכדור משתחרר, ובעקבות כך אין דבר החוסם את פתח הצינור, והמים מומטרים. בהקשרי הפעלת מערכת מסוג זה בחדרי תקשורת למשל, יש לקחת בחשבון אם אנו במדינה קרה או חמה. הרי שאם המים יעמדו זמן רב בצינור עצמו ואנו במדינה קרה הם עלולים לקפוא ושלא לפעול ברגע האמת. לכן, במצב זה נעדיף ששחרור המים לצנרת יקרה בזמן אמת.

 

גלאי עשן מסוג יוניזציה/אופטי: גלאים אלו מותקנים בתקרות של חללים ובלוחות חשמל. אופן התקנתם מבוסס על העובדה שעשן עולה למעלה. גלאים אלו הם נקודתיים ועל מנת שתתקבל התרעה, על העשן לחדור בכמות מספקת לתוך הגלאי. הגדרת רמת הסיכון של המבנה קובעת את כמות הגלאים מסוג זה שמותקנים - ככל שצפיפות הגלאים עולה, גדלה מהירות הגילוי.

 

גלאי קרן: זהו גלאי הפועל על עקרון של שיגור וקליטת קרן לייזר. הפעלת הגלאי מתרחשת כאשר עשן חוצה את הקרן. יתרונו של גלאי זה הוא שהשטח המכוסה על ידי הגלאי גדול מאוד יחסית לגלאי נקודתי. בשוק קיימים גלאי קרן המבוססים על עיקרון של משדר-מקלט וכן כאלו המבוססים על משדר מול רפלקטור (מחזיר אור). 

 

גלאי יניקה: זהו גלאי אקטיבי היונק את האוויר באמצעות מפוח מצנרת מחוררת המכסה את החלל המוגן. יתרונו של גלאי היניקה במניעת הצורך להגיע פיזית אל השטח המוגן לצורכי תחזוקה ולכן הוא מותקן לרוב בחללים כגון רצפה צפה, חדרי שנאים ולוחות מתח גבוה מאוד. כמו כן מותקנות מערכות יניקה במקומות שבהם מספר החלפות האוויר בפרק זמן גבוה ביותר (כגון חדרים נקיים במפעלי יצור).

 

גלאי חום: גלאי המזהה עליה מהירה של הטמפרטורה בתחום הגילוי שלו. גלאים אלו מותקנים לרוב במטבחים ובחדרי גנרטורים.

 

גלאי להבה: גלאי הרגיש לספקטרום הפליטה של להבות.

התקנים ידניים כגון לחצן/מושכן: הרגישות האנושית לעשן עולה על זו של כל גלאי מלאכותי שמחירו סביר. ההנחה הבסיסית היא שבמידה ופורצת שריפה בחלל המאוכלס באנשים, יהיו אנשים שיבחינו בה הרבה בטרם תתגלה על ידי כל גלאי. לכן מותקנים כחלק מהמערכת לחצנים המאפשרים להעביר התרעה ידנית על שריפה. לרוב יותקנו האמצעים האלו ביציאה מאזורים, בחדרי מדרגות וליד דלתות יציאת חירום.