פרק 2: עקרונות יסוד: אחריות משותפת והשלכותיה

פרק 2: עקרונות יסוד: אחריות משותפת והשלכותיה

אחד המושגים המרכזיים שמבדילים בין אבטחת סביבות On-Premise לבין סביבות ענן הוא מודל האחריות המשותפת (Shared Responsibility Model). מודל זה קובע גבול עקרוני בין אחריות ספק הענן לבין אחריות הלקוח, אך בפועל – הגבול משתנה בהתאם לסוג השירות (IaaS, PaaS, SaaS) ולעיתים קרובות מייצר בלבול תפעולי, חוסר נראות וחולשות אבטחה ישימות.

2.1 מודל האחריות המשותפת: פירוק לפי מודלי שירות

מודל האחריות המשותפת (Shared Responsibility Model) מגדיר את חלוקת האחריות האבטחתית בין ספק הענן ללקוח. מודל זה משתנה משמעותית בהתאם למודל השירות, ומהווה את אחד העקרונות הקריטיים בהבנת מערך האבטחה בענן.

2.1.1 מודל האחריות ב-Infrastructure as a Service (IaaS)

ב-IaaS, חלוקת האחריות מוטה באופן משמעותי לצד הלקוח:

אחריות ספק הענן:

• אבטחת התשתית הפיזית (מרכזי נתונים, שרתים, אחסון, רשתות)
• אבטחת שכבת הוירטואליזציה (Hypervisor)
• אבטחת תשתיות הניהול והבקרה של הספק
• זמינות ושרידות של משאבי החישוב והרשת הבסיסיים

אחריות הלקוח:

• אבטחת מערכות ההפעלה (כולל עדכוני אבטחה)
• קונפיגורציית רכיבי התשתית הוירטואלית (VMs, Storage, Network)
• אבטחת האפליקציות והקוד
• ניהול זהויות והרשאות ברמת האפליקציה והתשתית
• אבטחת הנתונים (הצפנה, גישה, שלמות)
• קונפיגורציית אבטחת הרשת בתוך הסביבה הוירטואלית
• ניטור אירועי אבטחה בכל השכבות שבאחריותו

דוגמאות טכניות:

• על הלקוח ליישם בעצמו הקשחת מערכות הפעלה לפי תקנים מקובלים (CIS/NIST)
• הלקוח אחראי להגדיר ACLs, Security Groups ו-NACLs לרשתות הוירטואליות
• הלקוח אחראי להטמיע מנגנוני גיבוי ושחזור עצמאיים

2.1.2 מודל האחריות ב-Platform as a Service (PaaS)

ב-PaaS, האחריות מתחלקת באופן יותר מאוזן:

אחריות ספק הענן:

• כל האחריות של ספק IaaS
• אבטחת מערכת ההפעלה המארחת
• אבטחת רכיבי הפלטפורמה השונים (Middleware, Runtimes)
• זמינות ושרידות של שירותי הפלטפורמה
• עדכוני אבטחה לסביבת הזמן-ריצה

אחריות הלקוח:

• אבטחת קוד האפליקציה
• ניהול משתמשים והרשאות גישה
• אבטחת אינטגרציות עם שירותים חיצוניים
• אבטחת הנתונים וקונפיגורציית גישה לנתונים
• ניטור וזיהוי איומים ברמת האפליקציה

דוגמאות טכניות:

• בתצורת App Service, הלקוח אינו אחראי לעדכוני מערכת ההפעלה, אך אחראי לאבטחת הקוד המבוצע בשירותי Database-as-a-Service, הלקוח אחראי לקונפיגורציית אבטחת הגישה לנתונים והרשאות המשתמשים
• באחריות הלקוח לוודא שאין פגיעויות אבטחה ב-dependencies של האפליקציה

2.1.3 מודל האחריות ב-Software as a Service (SaaS)

ב-SaaS, מרבית האחריות האבטחתית נמצאת בצד ספק הענן:

אחריות ספק הענן:

• כל האחריות של ספקי IaaS ו-PaaS
• אבטחת האפליקציה עצמה (קוד, תשתית, ממשקים)
• אבטחת מנגנוני הגישה לנתונים
• עדכוני אבטחה שוטפים לאפליקציה
• רציפות שירות ושחזור מאסון

אחריות הלקוח:

• ניהול משתמשים והרשאותיהם באפליקציה
• אבטחת נכסי מידע המוזנים לאפליקציה
• הגדרת מדיניות שימוש והרשאות בהתאם לצרכי הארגון
• אבטחת נקודות הקצה המתחברות לשירות
• ניטור התנהגות משתמשים וזיהוי שימוש לרעה

דוגמאות טכניות:

• באפליקציות SaaS כגון Office 365, הלקוח אחראי לקביעת מדיניות הרשאות, ולא לאבטחת התשתית
• הלקוח אחראי להגדיר מדיניות DLP (Data Loss Prevention) ברמת האפליקציה, לפי הגדרות הספק
• הלקוח אחראי ליישם מנגנוני אימות נוספים כמו MFA, אם הם נתמכים ע"י הספק

2.1.4 מודל האחריות בשירותי Serverless/Function as a Service (FaaS)

בארכיטקטורת Serverless, חלוקת האחריות ייחודית:

אחריות ספק הענן:

• התשתית המלאה כולל מערכות הפעלה וסביבת הריצה
• בידוד בין פונקציות
• סקיילינג אוטומטי וניהול משאבים
• אבטחת תשתית הניהול והאירוח

אחריות הלקוח:

• אבטחת קוד הפונקציות
• הגדרה נכונה של הרשאות, בדגש על עקרון ההרשאות המינימליות
• אבטחת הממשקים בין הפונקציות לשירותים חיצוניים
• ולידציה של קלט/פלט ובדיקות אבטחה ברמת הקוד
• ניטור לוגים וזיהוי התנהגות חריגה

2.2 נקודות תורפה וחוסר בהירות נפוצים

מודל האחריות המשותפת חושף מספר נקודות תורפה ואזורים אפורים שדורשים תשומת לב מיוחדת:

2.2.1 אזורים אפורים בחלוקת האחריות

• Configuration Interface: האחריות על ממשק הניהול והתצורה (Management Plane) מחולקת לעתים באופן לא ברור
• Identity & Access Management: שילוב זהויות מקומיות עם זהויות ענן יוצר אתגרי ניהול ופערי אבטחה
• Data Transit Security: הגדרת האחריות על אבטחת נתונים בתנועה לעתים עמומה
• Logging & Monitoring: הגדרה לא ברורה של אילו לוגים באחריות הספק לספק ואילו באחריות הלקוח לאסוף

2.2.2 טעויות נפוצות בהבנת המודל

• הנחת Default Security: הסתמכות על בקרות אבטחה ברירת מחדל של ספק הענן, מבלי להבין את היקפן והמגבלות שלהן
• Service Level Agreement (SLA) Misinterpretation: בלבול בין SLA של זמינות לבין התחייבות לאבטחה
• Visibility Gap: חוסר הבנה לגבי יכולות הניטור והשקיפות שמספק הספק לעומת אלו שהלקוח צריך ליישם בעצמו
• Permissioning Errors: טעויות בהגדרת הרשאות בשל חוסר הבנת מודל ההרשאות המורכב של הענן

2.2.3 סיכונים אבטחתיים הנובעים מחוסר בהירות

• Security Control Gaps: פערים בבקרות אבטחה כאשר כל צד מניח שהצד השני מטפל בהם
• Insecure APIs: ממשקי API לא מאובטחים שנמצאים בתפר שבין אחריות הספק והלקוח
• Cloud Misconfiguration: תצורות ענן שגויות בשל חוסר הבנת האחריות, המהוות גורם מרכזי לאירועי אבטחה
• Compliance Violations: הפרת דרישות רגולטוריות בשל אי-בהירות לגבי האחראי על כל בקרה

2.2.4 כשלי מודל האחריות המשותפת במקרי בוחן מהעולם

• Capital One Data Breach (2019): דוגמה לכשל בהבנת אחריות הלקוח לאבטחת IAM ותצורות S3
• Imperva Data Breach (2019): כשל בניהול מפתחות API והרשאות בענן
• Twilio Breach (2022): טעויות בקונפיגורציה ובהבנת מודל האחריות שאפשרו גישה לא מורשית

2.3 אסטרטגיות ליישור קו בין צוותי Dev, Ops ו-Sec

כדי להפעיל את מודל האחריות המשותפת בפועל, נדרש תיאום אפקטיבי בין צוותי פיתוח (Dev), תפעול (Ops) ואבטחת מידע (Sec). ארגונים מתמודדים עם חוסר אחידות בתפיסת האחריות של כל צוות, ולעיתים קרובות – אין סטנדרט אחד אחיד. לכן נדרשות פעולות פרקטיות. שיתוף פעולה אפקטיבי בין צוותי פיתוח, תפעול ואבטחה הוא קריטי ליישום נכון של מודל האחריות המשותפת:

2.3.1 הטמעת גישת DevSecOps מותאמת ענן

• Shift-Left Security: הטמעת שיקולי אבטחה משלבי התכנון המוקדמים של פרויקטים בענן
• Automated Security Gates: שילוב בדיקות אבטחה אוטומטיות ב-CI/CD Pipeline
• Security as Code: הגדרת בקרות אבטחה כקוד שעובר תהליכי סקירה וניהול גרסאות
• Common Toolchain: יצירת סט כלים משותף המאפשר שקיפות בין הצוותים

2.3.2 פיתוח תהליכי עבודה מותאמים

• Cloud Security Architecture Reviews: תהליכי סקירת ארכיטקטורה בדגש על מודל האחריות המשותפת
• Shared RACI Matrix: יצירת מטריצת אחריות ברורה (Responsible, Accountable, Consulted, Informed)
• Common Incident Response Plan: תוכנית תגובה לאירועים המגדירה תחומי אחריות ברורים
• Cross-Functional Training: הכשרה צולבת של צוותים להבנת תחומי האחריות השונים

2.3.3 כלים טכניים לשיתוף אחריות

• Cloud Security Posture Management (CSPM): כלים לניטור רציף של תצורות אבטחה בענן
• Compliance as Code: הגדרת דרישות תאימות כקוד שניתן לבדיקה אוטומטית
• Collaboration Platforms: פלטפורמות לשיתוף מידע וסטטוס אבטחה בין הצוותים
• Unified Monitoring: מערכות ניטור אחודות המאפשרות ראייה הוליסטית

2.3.4 תרבות ארגונית תומכת

• Blameless Security Culture: תרבות אבטחה ללא האשמה, המעודדת דיווח וטיפול מהיר בבעיות
• T-Shaped Skills: פיתוח מיומנויות רוחביות בקרב אנשי צוות (ידע בסיסי בתחומים משיקים)
• Shared OKRs/KPIs: מדדי הצלחה משותפים המעודדים עבודת צוות
• Security Champions: מינוי "אלופי אבטחה" בצוותי פיתוח ותפעול

2.4 מודל אחריות משותפת בסביבות מולטי-קלאוד ופתרונות היברידיים

כאשר ארגון מפעיל שירותים במספר פלטפורמות ענן, או משלבת תשתיות מקומיות עם שירותי ענן ציבורי, מורכבות האחריות מתגברת. לכל ספק ענן יש תחביר, כלים ומודלים משלו – כך שנוצר קושי בשכפול מדיניות או בהחלה אחידה של קונטרולים. בסביבות מורכבות הכוללות מספר ספקי ענן ו/או שילוב עם תשתיות On-Premise, מודל האחריות המשותפת מקבל רבדים נוספים:

2.4.1 אתגרים ייחודיים בסביבות מולטי-קלאוד

• שונות במודלי אחריות: הבדלים בחלוקת האחריות בין ספקי ענן שונים
• ריבוי ממשקי ניהול: צורך בניהול אבטחה דרך מגוון קונסולות וממשקים
• פיצול מדיניות אבטחה: אתגר בשמירה על מדיניות אבטחה אחידה חוצת עננים
• היעדר ניראות מרכזית: קושי ביצירת תמונת אבטחה הוליסטית

2.4.2 אסטרטגיות לניהול אחריות בסביבות מעורבות

• Cloud Security Control Mapping: מיפוי בקרות אבטחה חוצה פלטפורמות
• Centralized IAM Strategy: אסטרטגיית ניהול זהויות והרשאות מרכזית
• Multi-Cloud Security Frameworks: מסגרות עבודה אחידות לאבטחה בסביבות מרובות
• Abstraction Layers: שכבות הפשטה לניהול אבטחה אחיד

2.4.3 אחריות משותפת בסביבות היברידיות (On-Premise + Cloud)

• Consistent Security Controls: יישום בקרות אבטחה עקביות בין סביבות פנימיות וענן
• Hybrid Identity Management: ניהול זהויות אחוד בין סביבות On-Premise וענן
• Data Transit Controls: בקרות אבטחה על תנועת נתונים בין הסביבות
• Unified Monitoring: פתרונות ניטור המאחדים מידע מכל הסביבות

2.4.4 צד שלישי וספקים במודל האחריות המשותפת

• Cloud Security Broker Responsibilities: הגדרת אחריות ברוקרים (CASB) במודל האבטחה
• Vendor Risk Assessment: הערכת סיכוני ספקים בהקשר של אחריות אבטחה
• Fourth-Party Risk: הבנת שרשרת האחריות כאשר ספקי הענן עצמם תלויים בספקים אחרים
• Exit Strategy: אסטרטגיית יציאה וחלוקת אחריות במקרה של סיום התקשרות

2.5 יישום מודל אחריות משותפת בארגון

מודל אחריות משותפת אפקטיבי דורש מימוש מתודולוגי ברמה הארגונית:

2.5.1 מיפוי אחריות מפורט

• Responsibility Matrix: יצירת מטריצת אחריות פרטנית לכל שירות ענן בשימוש
• Security Capability Mapping: מיפוי יכולות אבטחה נדרשות אל מול אחריות הארגון
• Control Catalog: קטלוג בקרות אבטחה מפורט המגדיר אחריות לכל בקרה

2.5.2 מדידה וניטור שוטף

• Continuous Responsibility Validation: בדיקה שוטפת של יישום האחריות בפועל
• Security Gap Analysis: ניתוח פערים תקופתי להבטחת כיסוי מלא
• Monitoring of Changes: ניטור שינויים במודל האחריות של ספקי הענן

2.5.3 תיעוד וניהול ידע

• Cloud Security Handbook: יצירת מדריך אבטחת ענן ארגוני המגדיר אחריות
• Knowledge Base: בסיס ידע לפרקטיקות מומלצות ליישום אחריות אבטחה
• Training Materials: חומרי הדרכה ייעודיים למודל האחריות המשותפת

סיכום

מודל האחריות המשותפת מהווה את אחד מעקרונות היסוד באבטחת ענן. הבנה מעמיקה של המודל, זיהוי אזורים אפורים, יישום אסטרטגיות לשיתוף פעולה בין צוותים, והתמודדות עם המורכבות של סביבות היברידיות ומולטי-קלאוד הם קריטיים להצלחת אסטרטגיית אבטחת הענן הארגונית.

בפרק הבא נבחן את ארכיטקטורת האבטחה בענן ונדון במבנה רב-שכבתי המיישם את עקרונות האחריות המשותפת הלכה למעשה.

מקורות ומידע נוסף

1. AWS Shared Responsibility Model Documentation

• תיעוד רשמי של מודל האחריות המשותפת ב-AWS
• כולל דוגמאות ספציפיות של חלוקת אחריות לפי שירותים
• מציג באופן ויזואלי את חלוקת האחריות בין הלקוח לספק הענן
• זמין בכתובת: https://aws.amazon.com/compliance/shared-responsibility-model/

2. Microsoft Azure Shared Responsibility Matrix

• מטריצת אחריות מפורטת של Microsoft Azure לכל מודל שירות
• כולל הנחיות ספציפיות לתרחישים היברידיים
• מפרט בקרות אבטחה לפי תחומי אחריות
• זמין בכתובת: https://learn.microsoft.com/azure/security/fundamentals/shared-responsibility

3. CSA Cloud Controls Matrix (CCM)

• מסגרת עבודה מקיפה למיפוי בקרות אבטחה בענן
• מאפשר מיפוי בקרות לדרישות תאימות רגולטורית
• כולל הנחיות ליישום בקרות בסביבות מולטי-קלאוד
• מתעדכן באופן שוטף בהתאם להתפתחויות בתעשייה

4. NIST SP 800-53 Rev 5

• סטנדרט בקרות אבטחה מקיף המתייחס גם לסביבות ענן
• מאפשר מיפוי אחריות לבקרות ספציפיות
• מהווה בסיס למסגרות תאימות רבות
• כולל הרחבות ייעודיות לסביבות היברידיות ומבוזרות

5. Gartner Research: Managing Cloud Security Responsibilities

• מחקר וניתוח של גרטנר בנושא ניהול אחריות אבטחה בענן
• כולל המלצות מעשיות לארגונים בסביבות מולטי-קלאוד
• מציג מודלים מתקדמים לניהול אחריות משותפת
• מתעדכן תקופתית בהתאם למגמות בתעשייה